♦ אני מלכה איווט לגונה

"בחרתי במהות האור לשרת דרכי"

במשך שנים נדדתי בדרכים ובשבילים שבהם חיפשתי את האור אל ליבי חיפשתי, חיפשתי אך מעולם לא מצאתי את הרעב הרגשתי בכל ישותי ונשמתי. ולא הבנתי מדוע לא שבעתי מזה רעבוני שמילא חלל כה גדול בגופי ולא השביע את תאבוני.


החלטתי לתור לארצות אחרות ואכן נדדתי, נסעתי וטיילתי בעולם הגדול ללא מטרות חיפשתי וחיפשתי את המהות והתשובה לזה הרעב אך גם כל אלה, הנסיעות, הטיסות וכל המסעות השאירו את רעבוני ללא מענה ונותרתי בתלונות.

הקשיים שניצבו עבורי בכל מקום ובכל דרך מדרכי לא שברו את רוחי נפשי ונשמתי כי להיפך התחשלתי ולמדתי מה רצוני. 


ואכן הגעתי לאחר מסעות לארץ מולדתי לארץ שאותה הינכם ואנו מכנים "רוחניות" אליה מחוברת אני היום בכל החושים והדמיונות.


נדדתי ממורה למורה ממדריך למדריך אך את השקט לא יכולתי עדיין לראות בדרכי המשכתי לנדוד וללמוד דרך מתקשרים רבים שהיו גם הם מורים במובנים שונים ומסוימים מחלק מהם התאכזבתי קשות אך היו כאלה שבהם נצנץ זיו האור.


ולמרות כל השנים והימים לא התייאשתי מזה רצוני לדעת, להכיר ולגלות

כן, חיפשתי את האמת, את הצדק ואת נכון. חיפשתי אהבה, הבנה כפי שאני יודעת להגות ולאחר שכבר כמעט הרמתי ידיים מכל הרצון הגעתי אליכם עד הלום.


מאחר ועל פי הגדרתכם אין שום מקריות וכשהתלמיד מוכן מגיע גם המורה לשיעור כך גם לי קרה בדרכי זו הקשה והמופלאה

שהגעתי עד לבן האלוהים היקר או היקרה.


בתחילת הדרך חשבתי ששוב הגעתי למורה סרק אך במהרה הבנתי את עומק שלי ההטעיה מרגע זה והילך לא היווה עבורי הזמן דבר כל הימים והשבועות עברו חלפו להם כדקה ואני ריחפתי וחלמתי להגיע הביתה במהרה.


כן, חשתי שהנה אני מתקרבת אל הבית והמדינה אל הבית המלא כולו בחמלה, אור ואהבה אל הבית שכל כך התגעגעתי אליו עד דמעות והנה אני בו נמצאת בבית הנפלא והוא ללא פשרות כשכל מילה וכל שורה בו מהדהדים ומלאי אהבה.


כן, יודעת אני שבחרתי בדרך הנכונה בחרתי במהות האור שאותה אהבתי מלכתחילה וכעת סוף סוף מצאתי אותה כל כך בשמחה. בחרתי במהות האור הזו לשרת דרכי להארה להביא את כל הידע הנפלא והמוכר אל כל אלה המחכים בצמאה להביא להם מאהבתי את הבריאה להביא להם גם את זו החמלה שנמצאת בתוכי עבור כל אבן, אדמה וחיה.


בחרתי במהות האור לשרת בדרכי כי זו מהותי ואיתה אני מזדהית מתוך געגועים עמוקים כל שורה וכל מילה שאותה קראתי בפרקים המתוקשרים העלתה דמעה לתוך עיני ריגשה את כל ישותי והקפיצה את ליבי שרקד מאושר ושמחה על שאת האור מצאתי דרכם.


אכן, הייתה מתישה וארוכה הייתה זו דרכי אך יודעת אני היום, שסוף סוף מצאתי את האור לביתי מצאתי את הבחירה שלי את האור מצאתי את השמחה שלי שאותה איבדתי מזה זמן כל כך רחוק מצאתי את המהות והקלילות שכל כך נזקקתי לה לחיי והיא זו המרקידה אותי בתוך שלוליות העפר.


כן, מהווה אני בזכותה היום בחן את דרכי כקל-ישות וצוחקת סוף סוף על כל תקרית וחוסר דיוק לוקחת את הידע בצמאה גדולה כל כך משום שמרגשת אותי עצם הידיעה שזהו הגשמת הייעוד והמטרה. שאכן סוף סוף הגעתי לבחירתי הנכונה "לשרת את האור בדרכי" זו החדשה.


ולכם יקירים ונאורים "אנו האלוהים" קריון ומשפחתו, מועצת ה - 12, אל אלינוס ולילה המורה המדהימה, לכולכם יחד ולכל אחד לחוד אני חייבת תודה גדולה. אני חשה אתכם כמשפחתי החמימה אני חשה אליכם געגועים שאין לי לכך הסברים וסיבה ולכולכם רוצה אני לומר מלב: תודה כל כך גדולה.


משום שלי החזרתם את הנשמה ואת הלב החזרתם לי את האור בעיני ובדרכי בלהט של אש החזרתם לי את כל נשמתי וישותי ולכל אלה קטנות מילות התודה אך את ברכותיי קבלו מתוך לב שמלא הוא עבורכם באהבה.

מלכה איווט לגונה


ועוד הקדשה למורים הנפלאים והמאירים בדרכי ערב טוב, 


אני מלכה לגונה, פנייתי בערב זה הינה ל"אנו האלוהים", קריון משפחתו, מועצת השתיים עשרה, אל אלינוס ולילה המדהימה ואתם תלמידים שאשמח להכיר, הלומדים עימי את התוכנה החמישית "היפה והשלמות בי לבטא". 


זה שנה שנכנסתי לנבכי הידע המופלא ומאז דרכי אינה מכירה דרך אחרת. אי לכך היום בהגיעי עד הלום, הרגשתי צורך שאני רוצה להביע בפניכם את הרגשתי, את הרהורי ליבי ואת הערכתי המלאה לכולכם. 


בתחילת דרך זו די פקפקתי בדברים, זאת מאחר ורוויתי לימודים. שאלתי את עצמי עד מתי ובודאי זה כמו האחרים. התחלתי את לימודיי עם אנו האלוהים ולמרות זאת המשכתי והתהלכתי עדיין עם חששותיי. 


יצר הסקרנות, האהבה שלי ללמודים ולידע בכלל, עלה על הכול והמשכתי בדרכי שלי לגמוע כל ידע ויהיה אשר יהיה והעיקר ללמוד. ואכן ככל שהתארכה הדרך כך התחילה התעניינותי ומעורבותי בה. 


בהגיעי לאל אלינוס התחלתי לחוש קירבה, מן חמימות משפחתיות ולא הבנתי מדוע. ואכן, תוך כדי המשך הלימודים המרתונים שערכתי, הבנתי שאכן פגשתי את הדמות הנפלאה והמוארת, אל אלינוס, במקום מופלא


שנראה לי שאוב רק מחלומותיי ודמיוני הפורה. רוצה אני בראש וראשונה לומר תודה עמוקה לכל אחד ואחד, "אנו האלוהים", קריון ומשפחתו, מועצת ה-12 ואל אלינוס וללילה היקרה מכל, על כל הידע הצרוף שפשוט רומם את נשמתי, גרם לי לחוש שאיני שוב לבד, ואכן השמחה נגעה בי. 


וכעת, כמה מילים לאל אלינוס היקר שבזכות הדרכתו המופלאה הביא אותי לדרך חדשה, של קבלה, של ביטחון ושל שלווה פנימית שאיני יודעת להסבירה: אל אלינוס יקר ומופלא, את דרכי אליך תמיד ידעתי ומצאתי באופן לא מוזר ידעתי את אשר הינך רוצה תמיד לומר ובנבכי נשמתי נצרתי את הנאמר. 


רציתי לראות האם כל מחשבותיי עוול המה ופרי הדמיון ואתה הבאת את הידע והמילים אשר הבהירו לי כי אכן כולם אמיתות, הארת לי את הדרך אל האהבה, ההבנה והקבלה של עצמי.


מטבעי אוהבת אני את הטבע והחי ובמיוחד את כל האדם, אך האדם/האנוש לא תמיד קיבלו את נוכחותי ברגע מסוים פגעו הם תמיד בנפשי ורגישותי דבר שגרם לי לפקפק במעשיי ובישותי.


אתה אל אלינוס יקר, היחיד אשר חיזק בי את הדבר הבאת לי מזור לחוסר בטיחותי ובטחוני העשרת וחיזקת את הידע שתמיד היה ברשותי אך לא העזתי להוציאו מאמתחתי זאת מאחר ובני האדם מסביבי לעגו לתום הלב ולתמימותי.


ואכן חשתי לעיתים פגועה ומוזרה ולא הבנתי מדוע אין מבינים את כוונתי הזכה מדוע אין הם רואים את כוונתי הטובה מדוע אין הם רואים את היושר במעשי ובנפשי הכמהה. אינם מבינים מדוע רצוני בזו האהבה ותמיד הרגשתי וחשתי נכנעת לכל אותה אכזבה. אך מאחר ואל אלינוס יקר היית לצידי תמיד התרוממתי מעפר כמו החתולים שאת נפשם המרוסקת ידעו תמיד לשקם להקים.


כן, אתה האור בחיי אתה המורה המאיר את כל דרכיי ואי לכך ברצוני לומר מכל ליבי והתרגשותי את התודה הענקית לך בדמעה נוצצת בעיני ובליבי אין המילים אשר יספיקו לומר לך תודה ולמורתי היקרה מפז לילה ברזסקי היקרה


אכן, צינור זהב צרוף ונוצץ הינה ואת צניעותה ואהבתה לזולת, חשתי כל פעם בפגישה.

רצוני ללמד ולהעביר ידע זה צרוף ומופלא שאוכל לכל דורש את הידע להזין ולהרימו מעפר ולהביאו ל"מרומים" כפי שאת רוחי הצלחתם אתם להביא. חולמת אני מכל ליבי על כיתה להקים שבה את הכריזמה שבי בהתלהבות עם הידע להביא על מנת שידע זה יגיע אל ליבותיהם ואל מודעותם המתבשלת ושלא עוד תהיה נכשלת.


אי לכך רוצה אני שוב להודות שוב לומר שלא היו לי כמוכם בכל הגלגולים והיובלות וכי תהי הדרך אשר תהי ואהיה אשר אהיה אני פה ממתינה לכל אשר היקום יביא וייצור יודעת אני דבר אחד בוודאות שאני אליכם מחוברת בכל נימי נפשי אך ללא תלות.


אוהבת, מעריכה, מוקירה ומחבקת מכל ליבי ולכם מאחלת דרך ונצחים מלאים בפרחים ופרפרים. מלכה איווט לגונה

כל הזכויות שמורות © לילה ברזסקי