16.7.2022 ♦ אני דליה שניצר
"בחרתי במהות האור לשרת דרכי"
אני מרגישה שאני עומדת על סוג של פסגה ומסתכלת על הדרך שעשיתי כאשר יש בי חמלה לאותה אחת שהייתי ומכילה אני את הדרך שלעתים נחוו ירידות אבל תמיד היתה העלייה שאחרי.
בהודיה אני לבן האלוהים שאחז בידי ובאמצעות המיידעים עזר לי לפלס דרכי למקום גבוה יותר בו ישנה הבנה לכוח הבורא וליכולתי.
אני רואה את עצמי מגיעה לשתי תובנות משנות דרך והתנהלות, שאותה יד מנחה של בן האלוהים ויפה מורתי האהובה האירו
"אם אין אני לי מי לי ושכאני לעצמי מה אני"
עומק ותובנות הוחדרו לכך באמצעות המיידעים
התיקון העצמי – הבחירה החופשית יצירת החוויה אבל האם זה מספק האם ניתנו התדרים והדרך נחוותה להכלת האני וכאן מגיעה השליחות ו"כשאני לעצמי מה אני "
הרצון לשרת דרך האור והפיכת הרצון לצורך.
אבל יש תגמול בדרך התקרבות לאור גדול
וכאן מגיע
"אשרי המלאכים המתבוננים לעד באהבה לתפארת אין קץ"
אני מאמינה שהמקום אליו הגעתי אינו הפסגה וישנה עוד דרך להגשמת הייעוד.
בהודיה אני על מה שהושג ולמה שעוד נכון לי בדרך ליד המכוונת שתמיד אחזה ולא שיחררה כדי להביאני לאיזון והכלה ולצורך להקרין ולשרת באור.
תודה ליפה מורתי
ולילה המאירה והמוארת
תבורכו .