23.10.2021 ♦ אני חן סהר

ובכן, בהתחלה היתה רייקנות. וכמו שלמדנו, רייקנות מבקשת את ה"עוד". 

וכך, חשבתי שבמקרה, אבל אנחנו כבר יודעים ש"אין מקריות בבריאה", קראתי על לימודי התוכנה הראשונה, והרגשתי שאני פשוט חייבת ללמוד. בהמשך הבנתי שזהו "צורך נשמתי". במהלך הלימודים ספק הפך לאמונה, ונוסף עוד ועוד ידע.

והיום? כמו שהבריאה אומרת בכל שיעור ושיעור "ואנו במהות", כך גם אני – במהות. יש בי את היכולת לכוון את חיי, לקחת את מה שיש לי בו צורך, ולוותר על המיותר. להשתמש בסר"ק שנמצא תמיד איתי, להביא רגש גבוה ומחשבה משרתת. לבחור את החוויה שאני רוצה לחבור אליה.

יחד עם מהות שמי: ה 'ח' מהווה חבירה אל החוויה שבה מהות מוארת ומתגמלת. וה'ן' מוסיפה את הנכונות והנחישות בתהליך. כך אמשיך לכוון עצמי ולחבור לחוויות מוארות ומתגמלות בתהליך. אמשיך לשרת בשמחה, ללמד את מי שיחבור אלי, ולהפיץ את הידע בדרכי.

אני מודה לבריאה על החיבור והידע שניתן לנו, וללילה בן האלוהים מורידה אלינו את הידע. ואני מודה למנחים שלי בדרך: לגילבר שהניע את יסוד האש לחבירה לתהליך, וליווה אותי בתחילת דרכי. 

ולדורית היקרה שהביאה איתה את יסוד האויר – הדיוק לגבי מילים, מונחים, אותיות, והחיבור של כל תדר שנלמד לתדרים מרמות שונות כדי להפוך ידע לידיעה, וכל זאת בסבלנות ובהתמדה.

אני מתרגשת ומודה על ההזדמנות להמשיך וללמוד.

תודה תודה.