דיוק מיקוד והכוונה
באני הפנימי קיימת כל העוצמה האלוהית, ובה כל המהות הנדרשת לצורך החוויה.
כאשר אהבה קיימת, יש בה להביא אחדות עם העצמי ועם כוח הבורא אשר בי .
כאשר אני חוברת לאהבה עלי לאזן בין רגש למחשבה, ולאחד את הקטבים בין נתינה לקבלה.
כשאמונה קיימת ,אני משוחררת מספקות , ביטחון והתניה באים בי .
כשאני באיזון , מחוברת לאור המרכזי , הסבלנות באה בי והמחשבה מוארת , אני חווה את המרחב הפנימי, והשקט והשלווה מהווים בי מיקוד וכוח נוכח .
כאשר אני מחוברת להוויה ,חמשת החושים הרוחניים מתעוררים ומשיאים בתוכם את חמשת הדיברות הראשונות ....אני והאל אחד.
דרך חוש הראייה אני רואה את האמת והנכון לאותה בחירה .
דרך חוש השמיעה אני הווה את החיווי אל התוצאה.
כשאני חוברת אל הידע והידיעה , אל טוהר המחשבה, ולהתבוננות מוארת
אני מכוונת את הרצון אל הצורך, מתוך אחריות, והדיוק בעשיה בא בקלות.
כשאני מחוברת לכוח היוצר בתוכי, הביטוי לאותה תוצאה מביאה הפריה דרך האמת והנכון .
ומתוך הכך:
אני, הווה ,מהות, חיי, בשמחה.