דיוק מיקוד והכוונה

​

באני הפנימי קיימת כל העוצמה האלוהית, ובה כל המהות הנדרשת לצורך החוויה.

כאשר אהבה קיימת, יש בה להביא אחדות עם העצמי ועם כוח הבורא אשר בי .

כאשר אני חוברת לאהבה עלי לאזן בין רגש למחשבה, ולאחד את הקטבים בין נתינה לקבלה.

כשאמונה קיימת ,אני משוחררת מספקות , ביטחון והתניה באים בי .

כשאני באיזון , מחוברת לאור המרכזי , הסבלנות באה בי  והמחשבה מוארת , אני חווה את המרחב הפנימי, והשקט והשלווה  מהווים בי מיקוד וכוח נוכח .

כאשר אני מחוברת להוויה ,חמשת החושים הרוחניים מתעוררים ומשיאים בתוכם את חמשת הדיברות הראשונות ....אני והאל אחד.

דרך חוש הראייה אני רואה את האמת והנכון לאותה בחירה .

דרך חוש השמיעה אני הווה את החיווי אל התוצאה.

כשאני חוברת אל הידע והידיעה , אל טוהר המחשבה, ולהתבוננות מוארת

 אני מכוונת את הרצון אל הצורך, מתוך אחריות, והדיוק בעשיה בא בקלות.

כשאני מחוברת לכוח היוצר בתוכי, הביטוי לאותה תוצאה מביאה הפריה דרך האמת והנכון .

ומתוך הכך:        

אני, הווה ,מהות, חיי, בשמחה.