27.1.2024 - אני יובל רז

שלום לאה

המסע שלי לא החל מתוך צורך או חיפוש תשובות אלא מתוך סקרנות שעורר בי חבר יקר, לאחר המפגש הראשון עם יפה הסקרנות התחזקה.

כבר במסע עם "אנו האלוהים" הרגשתי חיבור, פתיחת חסימות יותר מאשר שינתה דפוסי התנהגות, נתנה לי בעצם ביטחון שיש משהוא בתוכי שמנחה אותי בדרך הנכונה. 

כמעט בכל צומת בחיי עד אז. פעמים רבות פעלתי בניגוד למקובל, לפעמים הרגשתי "עוף מוזר" בגישתי לדברים, "ואנו האלוהים" בעצם "הראה" לי "מהיכן" פעלתי ושאכן פעלתי מתוך הנכון והמואר. 

כל מפגש ומפגש חיבר אותי לעוד "אמת" שהייתה בתוכי ושפשוט לא ידעתי בקיומה, אך מתברר שהייתה נוכחת בחיי ונותנת לי כיוון והדרכה. 

"אנו האלוהים" העניק לי תובנות רבות לאותם מילים שאנו משתמשים בהם ביום – יום בלי בעצם להבין את מהותם האמיתית כמו: 

שמחה, אהבה, פחד, דין, צדק. אך מתוך הבנתם והכוחות שקבלנו הרגשתי שאני יכול לחיות עם יותר ביטחון.

"קריון" שהביא לנו את "האהבה" והיכולת לבחון כל דבר מתוך רגש גבוה מעל הזמן והמרחב, העצים בי את היכולת להגיב ולפעול יותר נכון עם החברה מסביב. 

היכולת "לעצור" לפני פליטת משפט לא נכון או תגובה לא ראויה "לבחון" את הדברים לא ממקום "נמוך" אלא דווקא "ממבט-על" אפשר לי להרגיש "חזק" יותר דווקא עם העולם שסובב אותי ופחות לחשוב על עצמי בכל סיטואציה. 

לא תמיד זה קל, היות והחברה מסביב, שלא "יודעת", קשה לה לקבל "תגובות" שהיא לא מצפה להם אך לי זה מעניק יותר "עוצמה פיזית".

ואם בכל המסע עד כה הבנתי את עצמי יותר טוב, הביטחון "בתחושותי" התחזק והיחס לסביבה העצים אותי, הרי מועצת השתיים עשרה לקחה אותי "למימד" גבוה יותר, מימד בו אני יכול "לברוא" את "המציאות" שלי.

"מועצת השתיים עשרה" נתנה לי "כלי" אדיר, את "מוח ימין" שמוציא אותי "מההיגיון" והפנה אותי "לברוא". 

האמת, אני עדין מרגיש "שמסע" זה רק התחיל. גם עדין היום אני מרגיש שלא מיציתי מספיק את כוח זה, ואפילו אפשר להגיד שעדין לא הבנתי אותו לעומק, אך אני "מתרגל" אותו שוב ושוב בכול צומת או סיטואציה שבהם אני צריך לקבל החלטה. אני מרגיש שאני רק בתחילת "המסע" "לברוא" את העולם שלי.

ולעומתם "אל אלינוס" ענה לי על צורך – צורך שהיה חבוי בי, הצורך להבין את התנהלות הבריאה. תוך כדי המסע עם "אנו האלוהים", "קריון" ו-"מועצת השתיים עשרה", עלו בי המון שאלות ותהיות על "ההתנהלות" שלנו בעולם בו אנו חיים. 

ואל אלינוס בשתפו אותנו "בחוקי הבריאה", שנתן לנו את "ההבנה" של התנהלות הנשמות, הצליח "לטעת" בי יותר שקט, יותר ביטחון ויותר "כוח" להכיל את הקורה מסביבי הן מבחינה אישית באותם צמתים ורגעים שאני מרגיש שקבלתי את ההחלטות הלא נכונות, ובבית "החוקים" מעצימה את הרצון והצורך להתמודד עם ההשלכות של הטעויות והביטחון שעם המיידעים של "אנו האלוהים", "וקריון", ובעזרת הכלים של "מועצת השתיים עשרה" אני אצא מחוזק גם מתוך הטעויות ולא רק מתוך ההצלחות. ומצד שני מעניק לי את "הכוח" "להכיל" ולחיות בביטחון עם כל הקורה מסביבנו כחברה בכלל ובפרט היום.