הקרמה בין היהודים ובין המוסלמים
תקשור שירד ב-21.10.15 בעקבות בעקבות שאלתה של מיה בכנס
מיה: דיברת בכנס על הקארמה של עם ישראל, שהחלה עם ההקשבה וההיענות של אברהם אבינו לאשתו שרה, בכך ששלח את הגר עם בנו ישמעאל לתעות ואולי למות במדבר.
אני מסבירה זאת עכשיו לכולם. אך בינתיים מצאתי בכתובים.. שהדבר היה רע בעיני אברהם, כי הוא ראה בו בן, ואלוהים הציע לו להקשיב לשרה, והבטיח שוב, כי מיצחק ייקרא לו זרע וגם מישמעאל יהיה גוי גדול.
ורק אז הסכים אברהם, ואף השכים מוקדם בבוקר, הכין להם לחם וחמת מים וכך שילח אותה למדבר. כלומר, שרה פיתתה אותו.. והיא יצרה את הקארמה ואילו אלוהים חיזק אותו ללכת בדרכה..זה נשמע כאילו הקרמה הזו כבר היתה ''כתובה לנו'' כדי שנלמד איך לשנות התנהגות. האם נכון?האם גם חוה יצרה קארמה לאנושות להבנת החיים כקשים, כשהקשיבה לפיתוי של הנחש ואכלה מהתפוח של עץ הדעת..
ונתנה לאדם, במקום להקשיב לאלוהים שבתוכם שכיוון אותה לקלות?היי מיה, אענה לך בתקשור:"שלום לך אנו האלוהים, כאשר נבראתם כאדם בצלם אלוהי ובחרתם לבטא את החוקים הקוסמים, כזכור לך מ-המיידעים,אותם חוקים הקדימו את תקופת אברהם ושרה ואת כל הכתוב בכתובים אשר לך.
על כן כאשר באה תקופה זו אשר מייצגת את אברם ושרי, תיעלה תכונה זו של עקרות בשרי.ואכן כבחירה ומצורך, חברה שרי לחוויה ללא ילדים וצאצאים.
ומצורך הכך על כן, הניאה שרה את אברהם אל הגר לצורך אשר בו ייוולד אותו ילד יחיד אשר להגר עם אברהם.ומתוך הכך כאשר ובא בשרה רצון ורגש גבוה לספק לאברהם את מהות ההורות דרך הגר, הרי התעלתה רוחנית לאיכות אשר בה יכלה לבטא התחדשות ושינוי הקרמה אשר היה לה בחוויה.
ואכן כאשר וישמע -אל נולד להגר אכן פעלה שרה עם בחירה אשר לה דרך כוונה מוארת ורצון עז לבטא חיבור המשכי לאורך הזמנים.ומצורך בתהליך ובמהות, של מסירות והקרבה, בראה שרה גופה מתודעה שונה דרך חיבורה המואר לכוח אלוהי וחברה לפוריות ולחוויית ההורות גם כן עם יצחק.
ולכן לכם לדעת כי וכאשר נולד יצחק, התנהלה שרי מדאגה אשר הניעה רגשות נמוכים, כלפי הגר וישמע-אל, ואותו חיבור אשר לה עם כוח רוחני אלוהי ביטאה ופעלה לחיזוק הכרה ביצחק על פני ישמע-אל.
ואכן רוח אלוהי השיאה באברהם את אשר דרשה שרה לשלח את הגר עם ישמע-אל בנו.
אך במהות, כאשר ואותה ברכה אשר ניתנה לאברהם, היה בה המשכיות ביצחק: "ארבה זרעך ככוכבי שמים", אשר יאירו ויהיו אור לכל הגויים, אשר כאמור גם מזרעך אשר באים מ-ישמע-אל: "ארבה זרעך כחול שפת הים". ואכן אותה ברכה ממומשת בבני אברהם הן מיצחק "זרעך ככוכבי שמים" והן מישמעאל "זרעך כחול שפת הים".
ומצורך הכך, מתוך התהליך נוצרה אותה קרמה אשר לה הינכם נתפשים.ואכן כאשר ניתן לאברהם אישור להיענות לרצון שרה באה בו הכרה זו של הברכה כי שני בניו יכילו את מהות הברכה ואת עוצמת הקיום, ההמשכי מזרעו.
ועל כן פעל אברהם מתוך אמונה וחמלה תוך ידיעה ברורה ונחושה בברכת הבורא על שני בניו.אך בתהליך החווייתי של הגר וישמע-אל, לא באה הבנה זו של הברכה ולא באה הבנה זו להכרה בתהליך הגירוש, ואשר מצב זה יצר אשמה, שנאה, פחד ונקמה אשר הביאה לקרמה הקיימת בין האנושות.
"ובאשר לחוה והנחש והיינו אומרים כי אותו חיווי אשר בא לביטוי באותם כתובים סימלו את מהות הכפייה והכניעה אשר באדם והכרתו ברצון ברציו ובהיגיון הארצי למרות התבונה האלוהית אשר הייתה בו כהנחת יסוד אשר טבע בו הבורא". תודה רבה
כל הזכויות שמורות 2015 © ללילה ברזסקי
