7.2018 ♦ אני גלית דניאל

כשהייתי קטנה היה לי משפט קבוע.

בכל פעם שהייתי שומעת את הוריי מדברים על "ההוא וההיא" שנפטרו, הייתי אומרת לעצמי " הו , עכשיו תיוולד תינוקת חדשה". רק היום אני מבינה כמה ידעתי ובלי לדעת זאת.

היום , לאחר שעברו 4 שנים של לימודים, מתוכם 3 שנים במכללת כרכור ושנה אחרונה אצל מורתי דורית רוה, הבנתי שיש בי רצון לטפל, ללמד ולהעביר את כל הטוב הזה גם לאחרים, ואכן  כך אני עושה. 

אנו האלוהים, קריון,  מועצת ה 12 ואל אלינוס דרכך, "בן האלוהים", נתנו בי ידע וידיעה, אמונה, תגמול הבנות מוארות ורצון לעוד.

הנני כאן! במלוא מובן המילה.

אני ועצמי חיים  ונושמים את התדרים, יש בי הכוח  והרצון להוביל אנשים לתהליך ואני לא רואה זאת כמובן מאליו אלא כזכות גדולה אשר ניתנה לי מהבריאה, יש בי סיפוק עצום כאשר מתווספות אלי עוד נשמות חדשות המחפשות דרכם.

קצת על הלימודים:

אנו האלוהים לימדו אותי להקשיב לנשמה ולרצונותיה ואני מקשיבה.

קריון לימד אותי על מרחבים אינסופיים, על ממדים אחרים בזמן, על זיכרון  תודעתי מגלגולים קודמים ו.. שהכל צפוי והרשות נתונה- ואני לומדת.

מועצת ה 12 בנו בי מערכת משוכללת והכינו אותי לאל אלינוס.

אל אלינוס זה כבר ממש סיפור אהבה והבנה לגבי חוקי היקום. חוקים המסבירים את כל התורה ולא על רגל אחת.

שמי גלית ואני אוהבת ומחוברת לשמי כי מן הסתם רגע לפני שירדתי לעולם החוויה ניתנה לי היכולת לבחור את ייעודי מתוך עוצמה ושלמות וצורך נשמתי.

ג – גילוי העוצמה לראות את הכוח האלוהי ורצון העוד לבקש.

ל – להט לחבור אל הבורא מתוך נתינה והעוד לשרת. ללמוד וללמד.

י – יושר לאותו כוח עליון בו האור קיים.

ת- תבונה, תהליכים, תקווה, תהילה והכי חשוב לי באופן אישי זו ה -תודה.

תודה על איזון מופלא, תודה על שיעורים ולמידה, תודה על האמונה והיושרה, תודה על תגמול הבריאה, תודה על שקט פנימי ויכולות מעצימות ותודה גדולה לנשמה שזעקה ובתדר אחד וראשון "חיבור לאני הפנימי" כבר היה לי מספיק שקט מסביב כדי שאוכל לשמוע להקשיב ולהתחיל תהליך לשינוי.

היום אני עומדת כאן מולך, נרגשת מעצם המעמד ולאחר כל התדרים שניתנו לי וקיבלתי באהבה גדולה, אני גאה להיות בייעודי ולהמשיך ללמוד ולהמשיך ללמד. אמשיך לספר לכולם  בדרכי ( פוסטים, שיחות, נתינה והעצמת האחר) שיש עוד דרכים לחיות את החיים ושאשמח לתת להם מיידעים להבנות לבחירות הטובות להם והם מה שצריכים לעשות זה לקבל באחריות באהבה ומן הקלות.

אנקדוטה: אבי ז"ל במקצועו (הראשון) היה מרכיב אנטנות ,קראו לו "שייקה אנטנות"

פעם לא היה וואיפיי ולא בלוטוס אלא אנטנה שצריך להרכיב ולחפש את התדר הנכון.

אבי שהיה יחיד בתחומו, מאוד הצליח, הוא דאג ש"הקופסא" תוכל להפיץ תשדורת, תמונה, מלל ולא היה מסיים עבודתו עד שהתמונה הייתה ברורה וחדה. 

כאשר אני קיבלתי החלטה לעסוק בתדרים כטיפול ומקצוע, אסף בעלי הזכיר לי זאת כך: " את יודעת איך אני יודע שאת תצליחי במה שאת עושה? את פשוט ממשיכה את דרכו של אביך רק בדרך שונה, את עוזרת לאנשים בשיטת התדרים".

לילה היקרה

אני מודה לך מקרב לב על מי שאת, על מה שאת, על הדרך ועל המשך הדרך שלי אתך.

ואני רואה בעצמי חלק בלתי נפרד בהשפעה האישית שלי על האנוש.

באהבה וענווה

גלית דניאל