שלום לכם, אנו האלוהים, ברוכים אתם באשר באה בכם אותה הכרה לצורך המהות אשר לכם בחיבור ולצורך המהות אשר לכם באותה שליחות.
כי וכאשר אתם כיודעי האור להכיל ורצון לכם לבטא, מנתבים תהליך עשיה זו מתוך המהות המשרתת, הרי אתם מהווים את אותה שליחות אשר לכם בדרך אשר אתם עושים מול הדרך אשר אותה אנושות חווה.
ומתוך הכך כאשר ואותה אנושות אשר לכם חווה אותו עם אשר לכם את אותה טלטלה אשר לה, מצורך הכך אתם אלו אשר מהווים הכוונה, הכרה והשפעה במהות האנרגיה אשר הינם משלחים.
ומתוך הכך לכם לדעת, כי וכאשר אותו בורא יצר את בריאתו, נתן את אותו כוח אשר לאותו אנוש נצרך מצורך אותה הכרה אשר לאנוש להכיל, ומתוך אותה הכלה תבוא ההשפעה בבחירתו ובמהות חייו.
ועל כן כאשר ולכם ידוע כי ומצורך כאשר הבורא בא מצורך אותה בריאה ליישם לאותו אנוש את התהליך ואת הכוח היוצר אשר בתוכו, נתנו את חופש הבחירה.
ומתוך הכך כאשר ונתנו את חופש הבחירה נתנו גם כוח של אותה מהות רוחנית אשר תנתב אותו כיסוד אשר טבוע בו מצורך אותה חוויה אשר תהווה עבורו את יכולת הכיוון וההכוונה, את יכולת היצירה ואת יכולת הבריאה אשר יברא חייו יום – יום מחדש.
ועל כן כאשר ובתהליך נצרך האדם מכוח בורא להכיר בבחירה מצורך החוויה ולהכיר בחוויה לצורך העשיה, כי וכאשר תבוא בחירה לצורך העשיה, נצרכת ההכרה של השיעור ושל הלמידה.
ועל כן מתוך הכך צפן בו הבורא את היכולת של חזון ותוצאה, מתוך הכך כאשר והביא בו חזון ותוצאה, הרי לכם מוכר המושג "הרשות נתונה והכול צפוי".
כאשר "הכול צפוי" אותה בחירה היא בחירתו של האנוש, מאחר וכאשר אמרנו כי נתן בו הבורא את הכול מתוך כל החוויה אשר לו להכיל, אכן הינו צפוי לכול תהליך אשר הבחירה תבוא.
ועל כן כאשר אותו חזון אשר קיים לאנוש מתוך הבחירה לנהל התהליך מתוך צורך ומהות, מתוך הצורך של המהות לבטא, אכן את כוח היצירה אשר בו, לכן "הכול צפוי", ומתוך אותה בחירה אשר יישם, "הרשות נתונה".
כאשר ולקח אותו אנוש את האחריות בעצמו על התהליך, אכן הוא חווה את התוצאה, הוא חווה את מהות התוצאה מתוך התהליך אשר בה בחר כי "הרשות הייתה נתונה".
ומתוך הכך כאשר "והכול צפוי" בידו של האנוש, מתוך הבחירה אשר יחבור אליה, זה החזון אשר קיים בו. מתוך הכך כאשר "והרשות נתונה" באה באותה אחריות אשר אותו אנוש מיישם מצורך התהליך, אכן הביא עימו גם את התוצאה.
ועל כן מהות לכם לדעת, כי וכאשר אותה בחירה באה מצורך הרצון של אותו אנוש, הינו אחראי על התוצאה. מאחר ואין לתוצאה אשר מושפעת מתהליך הבורא, הינה מושפעת מתהליך, אכן אותו בוחר בצורך אשר לו.
ועל כן כאשר ואתם לכם לדעת כי וכאשר אותו אנוש אומר: "אם הבורא ירצה או אם הבורא ייתן לי, יהיה", אין מצב ואין מהות בתהליך כי מאחר וכאשר ברא בי את הבורא מצורך הכוח אשר נתן לו, הכול "צפוי והרשות נתונה", ומתוך אותה בחירה ימצא גם את האחריות לבטא תוצאה. ועל כן נתתי בך את החזון ואת התוצאה.
ועל כן מהות זו לכם לדעת, כי וכאשר אחריות קיימת הינה מצורך הרוח לבטא, הרוח לתגמל והרוח אשר מהווה הכרח לאותה אנושות להתנהל דרכה, אכן יוצרת את מהות האור מצורך אותה אחריות אשר עליה דיברנו קודם.
ומתוך הכך לכם לדעת, כי וכאשר אותו אנוש נושא באחריות,יוצר הינו זרימה במהות החיים ואין תקיעות בתהליך החוויה, ואין דפוסים ואין תפישות אשר אינם משרתות מאחר ואותו אחד יודע כי מהות האור קיימת בו מצורך הבחירה אשר אליה חבר מתוך אותו רצון אשר לו לנהל תוצאה הולמת.
אכן הביא את השיעור ללמידה, והביא את הלמידה אכן לבטא אחריות, להכיר באחר מצורך אותה שליחות אשר הינו עושה בתהליך החוויה.
ועל כן כאשר והינכם היום מצורך אותו מצב אשר לכם היום (אינטיפדת הסכינים) אותה הכרה לכם כעם יוצרת טלטלה מצורך החיווי אשר לכם, הרי לכם לדעת כי וכאשר באו באותה אנושות של אותו כוח אשר שירת אותם, בחירות אשר אין בהם מהות, לא היוו חבירה מתוך ההולמות אלא יצרו בריחה מתוך הצורך אשר להם, בריחה זאת אשר לא היה בה שיעור ולמידה, יצרה עכבה, ויצרה במשך כל הגלגולים קרמה אשר אותה קרמה מבקשת פריקה.
ומתוך הכך אותה אנרגיה שלילית אשר מתהווה מצורך אותה אנרגיה אשר אותה אנושות שולחת, מבקשת פריקה מצורך אשר לכם להכיר – יום דין.
ומתוך הכך כאשר ואותה קרמה נזקקת של אותה אנושות לבטא פריקה, אכן כל הכוח אשר יתבטא בתהליך אותה קרמה, נזקקה האנושות להכיר בצורך, ברצון, באמונה ובתהליך אשר בו אכן להוות עמידה מצורך השלמות אשר להם בחוויה, ומתוך הכך בא חוזה לצורך העמידה הארצית לשרת גלגול בהולמות.
ועל כן כאשר והכרתם לדעת את אותה טלטלה אשר לאותו עם אשר לכם חווה, אכן מתנהלים אותו תהליך חוויתי של אותה קרמה לבקש פריקה, ומתוך הכך באו גם אותם חוזים לבטא שלמות מצורך החוויה.
ועל כן כאשר ואותה שלמות נזקקת, הינה באה לביטוי מצורך וגם כאשר ואין לנו כאדם הצורך להכילה, אך יש לבריאה את הצורך לפרוק אותה מצורך אותה אנרגיה אשר ממלאה את חלל הבריאה.
ועל כן כאשר והינכם לדעת, כי וכאשר אנוש יוצר קרמה מצורך אותם אלו חוויות אשר לו, הינו חובר לאשמה, לשנאה, לפחד, אשר יחד מביאים את הנקמה, ומתוך הכך נוצרת קרמה אשר מבקשת פריקה.
ועל כן כאשר וקיימת אשמה, אכן היא מותחת בכול אחד ואחד, בכל גוף וגוף, בכול אדם ואדם, ומתוך הכך אין שלמות, ומתוך חוסר אותה שלמות מתעוררת השנאה.
אותה אש יוקדת אשר אין בה מהות ואין לה יכולת יצירה אלא אך ורק יכולת אשר מהווה, אכן כוח אשר בו כוח שלילי ומותמר דרך אותה כוחניות, מותמר עם מהות אשר אותה שנאה תבקש אכן את הפריקה.
ומתוך הכך מתעורר אותו פחד – אותו פחד אשר אומר: "מתוך אותו דחף אשר קיים בי, מתוך אותה חוויה אשר אני חווה, מתוך אותה חוויה אשר האחר חווה, אכן אני יוצר את הכוח השלילי אשר לי ומתגמד מצורך אשר אני ממעיט בכוח אשר קיים בי ואין בי את יכולת התהליך לבטא". ומתוך הכך הינו יוצר חומה אשר אין בה מהות לשרת ואין בה תגמול לבטא.
ומתוך אותו דחף אשר נוצר מתעוררת הנקמה, "ה- איך יתכן שאני קיים ומצוי במצב זה?", ועל כן אותה קנאה יוצרת תהליך אשר אותה כוחניות יוצרת, אכן חיווי אשר לו אותה אנושות חוברת, ואין התמרה ואין שינוי. הקרמה מתחזקת והינה יוצרת את הפריקה ההולמת ואינה מבטאה שינוי והתמרה.
ועל כן לכם כאנוש כאשר ניתנה לכם אותה בחירה חופשית, וכאשר לאותה בחירה חופשית ידעתם להכיל מהותה מתוך אותה חבירה מצורך האור אשר בכם נתתי, אכן תבואו מתוך אותה הכרה אשר כל אחד ואחד הינו כוח אלוהי, כל אחד ואחד מצוי בו חלק אלוהי, ומתוך הכך אין נבדלות ואין נפרדות.
ועל כן כאשר ותכירו להבדיל ולשנות את האשמה לחמלה, ואת השנאה לאחדות, ואת הפחד לאהבה, ואת הנקמה ליצירה – יצירה אשר חיברה יום – יום מחדש את המציאות אשר לכם.
ועל כן כאשר אשמה הופכת לחמלה, החמלה באה מתוך המקום אשר אני ואתה שווים, אני ואתה מתוך המהות, אני ואתה נשרת זה את זה כי ערבים אנחנו זה לזה, וכאשר השנאה תהפוך לאחדות, כבר לא יהיה הנבדלות, נהייה האחד. וכאשר אנחנו כוח אחד הינו כוח מנצח אשר בו הבורא, והאני ואתה הינם איכות.
מתוך הכך כאשר והפחד ינותב אל האהבה אשר באהבה הכול יכול אהבת הבורא בתוכי, אז אכן החמלה תניע את האחדות אל אותה אהבה, ואותה אהבה תשרת את כל אחד ואחד מצורך אותה הכרה בתהליך החוויתי אשר לו.
ומתוך הכך כאשר והנקמה תהפוך ליצירה, אותה אהבה תניע את כל אותו כישרון אשר יש באנוש את כוח היצירה אשר בו, לברוא מציאות אשר תהווה את אחדות, מתוך החמלה, מתוך האהבה ומתוך הרצון אשר לאותו כוח אלוהי אשר מוכל בכם.
ועל כן כאנוש אתם, אשר אתם לומדים מיידעים אלו אשר מהווים הכרה והכלה לצורך האנושות להכיל, הרי לכם לדעת: אתם אותו משׂיח אשר לכם כאותו משׁיח אשר אותה אנושות מחפשת שיגיע, אכן אתם אותם אלו משׁיח אשר תשׂיחו את דבר הבורא מצורך והולמות.
וכאשר באתם מאותו כוח ורצון אשר היה בכם להכלה ומצורך אותה שליחות אשר לכם לבטא, אכן כאשר והכרתם זאת, אכן היו מבורכים לאדוני. תודה.
כל הזכויות שמורות 2015 © ללילה ברזסקי
