שלום לכם יודעי האור אשר באים להכיל הידע ולבטא עימו שירות ביומם, אכן כל הידע אשר יורד לאורך כל חמשת התוכנות, כל מפגש הינו הערה ללומד להכיל הארה. מצורך לנו, בבריאה לכוון אותכם האנושות לדעת אמת ולהתנהל נכון דרך הידע אשר אנו טוענים לכם תדר בתודעה.

ואכן מאחר והאנוש בתרדמה ושאננות, האנושות התעלמה מכוח אלוהי אשר קיים בנשמה אשר מתחזקת את הגוף הפיזי, לכן בא הידע לְעוֹרֵר מִתַּרְדֶּמֶת  ולהקיץ עם עירות אל הידע אשר יכוון באנוש ערך ויחס בו חסד הבורא מלווה אותו בדרך חייו.

ואכן בעידן אדמה כאשר העצמי והאגו פעילים אצל האנוש, כל הערה אשר מקבל נפגע האגו ואיתו האנוש חווה בקורת מאותו מעיר, דבר אשר מביא בו רצון הגנה הצטדקות או פסילת ההערה. ואכן התנהלות זו היא מחוסר הבנה ומחוסר ידע משרת, מאחר והערה מסמלת עירות והסבת הלב אל ההכוונה אשר המעיר מכוון.

ולכן במהות הרוחנית, כאשר נשמה יודעת לחוות את האור, אזי כל הערה באה באנוש בברכה, כל הערה הינה לעורר בו עירות של החושים הרוחניים. עירות שמעניקה ל"אני" ריכוז במהות ובאה בו הארה ובהירות מובנת של יחס בו רצון וחסד.

ולכן יש חשיבות לכם הלומדים להעיר בזמן אמת, כדי להאיר ולתקן וזה לא חלילה "לבקר" אלא לשפר את מידת העירות לדבוק בדיוק המואר אשר הידע הביא. ואכן חשיבות והערכה את המיידעים מחייבת אותכם הלומדים, מאחר וקבלתם כוח בו אלוהים קִדש אותכם בו תוך בקשתו : ״שבו בנוח״..... וטען בכם כוח התדר וכו׳. ולכן כל תדר שירד טען וחנך בכם הארה מאותה הערה אשר באה בכל מפגש.

זהו הסכם רוחני שבורך בכם הלומדים כל מפגש ובסופו ״היו מבורכים לאדוני״.

ולכן על כל הערה יש צורך לברך ולא לא להלין או להשליך אשמה על המעיר.

ולכן השלכה על המעיר מוכיח כי העצמי הבין את הידע ברמת ארץ ולא ״האני״ ברמת רוח.

ואכן כל חמשת התוכנות ועוד רבות תיקשורי העשרה שירדו בתקופה זו של 21 שנה הם אך ורק להנחות את ״האני״ אל האמת והנכון בשעת אמת.

לכן כדאי ללומד הידע הראשוני והחדש לדבוק לדייק בו כפי שכבר נאמר במפגש ראשון ״אין עוררין״ על הידע. ולכן אך ורק לחבור לאמת המיידעים וההוראות אשר בהם לקצר תהליך אישי וחברתי לטובת כולם ולקצור את הפירות שהידע נתן בכם  תדר ובו מהות האחריות הינה ערך מקודש ליישם בכל מפגש.

בברכה, לילה