מישל ניסני
חווית התמזגות שלי עם הטבע
זה החל בחוויית ההתכנסות ... לראות את כולם.
פנים מוכרות מה zoom הפכו למגע פיזי וחיבוק שמח מחוץ למסך.
ואז התחיל המפגש, לילה כינסה אותנו, בחרנו פרפרים צבעוניים יפיפיים (עם
אותיות הא׳ל׳ו׳) שהיו לסמל המפגש, נציגות החו פש, החירות, הנתינה,
ההתפתחות וההנאה מהיש.
חלצתי נעליים ויצאתי יחפה לראות, להרגיש, להכיר בעוצמה ולחוות את הטבע.
זה היה ממקום שונה מתמיד.
ישבתי על קרחת נקייה מצמחים בסמוך לעץ תפוז, ותוך כדי התבוננות הגיע
רעש חיצוני די חזק של מסוק שמיד הביא לי תובנה ומשל:
הטבע תמיד מחובר. ומתוך הכך אף רעש חיצוני לא יזיז אותו משלוותו ומהאיזון
שלו - כמו ה אני . כאילו הטבע הוא ה אני של הבריאה - אף רעש חיצוני לא
יפריע לו לנהל את התפקידים שלו, את הסדר, את החוקיות, את הכבוד ואת
הדיוק.
המסוק שעבר היה העצמי. כל השקט שהיה סביבי היה ה אני.
ברגע שקיבלתי את ההבנה הזו עץ האקליפטוס הגבוה מאוד שעמד מולי במרחק
החל כאילו לנוע ברוח ולרשרש כלפי, רגע אחרי הוא עצר (ממש נהיה שקט והוא
כמו נעצר) ועץ התפוז שהיה מימיני (לא הקרוב אלי) החליף אותו לכמה שניות
ואז ענף קטנטן ממש קרוב אלי התחיל להתנדנד מצד לצד כאילו הגיע תורו (אף
ענף סמוך אליו לא זז) וכשהוא נעצר הבנתי שהטבע דיבר אלי ושמח שהבנתי.
חייכתי לעצמי.
מאז ההתכנסות ההסתכלות שלי על הטבע השתנתה, אני מכילה את הטבע
באופן שונה. אבל הבנתי את זה רק בהמשך ובימים שעברו אחרי ההתכנסות,
אני פתאום שמה לב שכל עץ מסמל גוון אחר; הגזע מדבר - קצר, ארוך, גבוה
נמוך דק או עבה אין עץ זהה.
הם שונים אבל תמיד יש שם דבר קבוע והוא:בסיס. שורשים. ופריחה
וגם - ראַיָה. סבלנות וודאות .
פשוט השראה.
תודה ל לילה על ההזדמנות לראות ולחוות.
תודה על ההבנות.
תודה לטבע על היותו.
ותודה לפרפר (א׳ל׳ו׳) שדבוק לי לגב הנייד ופשוט נותן לי תחושת שלמות נעימה
כזו כל פעם שאני פתאום רואה אותו.
מישל א׳ל׳ו׳ ניסני