הדרך באה עימי מצורך האור אשר בי

חסד המיידעים תגמלו אותי מאת דורית רוה

אל המיידעים הגעתי מתוך סקרנות גדולה, מתוך רעב לדעת העוד, ידעתי שיש ידע מעבר לזמן ולמרחב.

כבר בצעירותי כנערה מתבגרת ידעתי שיש דברים מעבר למוכר ולידוע, רציתי לדעת "מאיפה צומחות הרגליים".

היו שניסו לרפות את ידי, היו שאמרו לי כי אותה איכות אשר פגשתי בדרך היא שם דבר, אורים ותומים ואין בילתה. למדתי איכות זו, הבנתי הפנמתי, אך ידעתי כי היא חלקית ואין בה את השלמות. המשכתי לחפש ללא לאות, ואז פגשתי את

לילה.

כבר בערב מבוא ידעתי, הגעתי הביתה !! זה מקומי, לכאן אני שייכת ומכאן אני לא זזה, חיפושי הגיעו לקיצם יחד עם זאת הרעב לידע ולהבנות לא פחת נהפוך הוא.

דרך המיידעים התדרים וההבנות ש-לילה הורידה, נגלה לעיני, לאוזני, לגופי עולם קסום של אור ואהבה, של הכלה וקבלה, עולם שעם הידע האינסופי שבו אוכל להביא מזור וריפוי לכול דורש, לתת לו את מה שאני קיבלתי, להביא עוד ועוד אנשים אל עולם קסום זה בו אור, שפע, אהבה ושמחה קיימים.

התהליך היה איטי ומתמשך ועדין נמשך, תהליך זה הביא אותי לאיזון רגשי, להבנה עמוקה של תהליכים שעברתי בחיי ותהליכים אשר הסובבים לי עוברים, הבנה אשר אפשרה לי קבלה, ויתור על שיפוטיות וביקורת, כניעה בתהליך וכמובן

תמיכה והכוונה לסובבים לי, תלמידים ומטופלים.

כל תדר הביא עימו קלות, פשטות ואת החיים היפים לחוות. שימוש בתדרים סייע לי "להזיז הרים" להבין כי הכול בי קיים וכול שנדרש ממני הינו להיות במיקוד ודיוק לצורך הכוונה מתוך האמ"ת.

בתחילת דרכי וחיפושי נאמר לי שאינני לבד, כי הדרכות רבות איתי, אז עוד הכול היה חסום, לא הבנתי איפה הם, איך החיבור נעשה, איך אני יוצרת עימם קשר, באותה עת לא פעם יצאו מפי דברים שאף אני לא הבנתי איך ומאיפה אני יודעת

אותם ותמיד נשאלתי "מי אמר לך ? איך את יודעת?"

היום אני יודעת, היום הכול פתוח, מחובר, מדויק והכול בזכות אותם מיידעים אשר לילה הורידה, בהם תדרים אשר נבנו בי נדבך אחר נדבך מתוך דיוק והכלה אל מיקוד נדרש.

דרך כל האיכויות אשר מורתי האהובה משכבר הגלגולים לילה, הורידה. בזכות המיידעים, התדרים והידע הרב הטמון בהם, הפכתי לכלי שרת עבור הבריאה וכלי לשרת את הסובבים לי, הדרך רבה וארוכה ועבודה רבה מחכה להביא את כל הסובבים לי 1 לנו אל המקום בו אני 1 אנו הלומדים איכויות אלו מצויים בו היום.

הכנס היה איכותי, מעניין, מלמד, מעשיר.

הגם שאני בוגרת המעגל הראשון ומכירה את כל הנושאים עליהם קיבלנו הרצאה, הרי שאותם מרצים בהרצאתם הצליחו לרכז את כל הידע וההבנות באותו נושא ספציפי עליו הרצו אשר ירד במהלך כל החמש תוכנות ושזרו יחדיו את כל הידע הנוגע לאותו נושא ואף להעשירו מתוך המקורות ולהציג דוגמאות ליישום.

הפגישה עם הלומדים ברמה החמישית ואשר מפוזרים בקבוצות אחרות ואשר אותם לא הכרתי, יצרה אחדות ואחדיו באופן טבעי כאילו אך אתמול נפרדנו ונפגשנו היום שוב מחדש.

דרך המיידעים שירדו במהלך חמש התוכנות קיבלנו ארגז כלים רב עוצמה, כאשר כל תוכנה בהתאם לרמתה מפשטת את המלאכה ומביאה קלות מתוך הפשטות שבה, הופכת את אותו ארגז ללייזר ממוקד.

בכול נסיעותיי לחו"ל אני תמיד מחייכת בהנאה כי אותו ארגז כלים אשר איתי אין בו משקל פיזי ואינני צריכה לשלם על כך גם לא מכס...

ואגב חו''ל, באחת מנסיעותיי הטיסה הייתה קשה משום סערה שהתחוללה. אחת מנשות הקבוצה חוותה טיסה זו בצורה קשה והתקשתה להתאזן לאחר הנחיתה. כבר חשבו לפנותה לבית החולים. 

התיישבתי מולה והורדתי את הקוד (תדר 40 "כוח העל לשרת" מאת מועצת השתיים עשרה), כעבור כ- חמש עשרה דקות אותה אחת פוקחת את עיניה ושואלת אותי מה אני עושה ואיפה כולם, אותה

חוויה קשה שעבר, הייתה כלא הייתה.

מקרה אחר בו עשיתי שימוש עם הקוד היה לדודתי שהייתה באותה עת בסביבות גיל התשעים. אישה דתית מסורתית מאוד קונבנציונלית. בערוב ימיה ביקשה מספר פעמים מבנותיה שיקראו לי על מנת לטפל בה, דבר יוצא דופן בפני עצמו. אותה דודה סבלה מאנגינה פקטוריס ונעזרה במכשיר חמצן. הבנות לא נענו, אך

משראו כי היא עומדת על שלה, קראו לי.

הגעתי, הסברתי לדודה מה אני עושה וכול שעליה לעשות הוא לשכב במנוחה לעצום את עיניה ולהתרכז. תוך כדי הטיפול החלו הנשימות להירגע, ללא כול

מאמץ וללא סיוע של המכשיר חמצן, כאילו שבו לה איכויות הנשימה כאשר הייתה בגיל 16. לאחר כרבע שעה של טיפול, פקחה הדודה את עיניה וביקשה להפסיק את הטיפול, לא הבינה הכיצד זה יתכן. כמה חבל אמרתי בליבי, אך ברמה נשמתית של אותה דודה העבודה נעשתה ומספר ימים אחר כך הלכה לעולמה

בשלווה.

המלָצתילהעמיקבתדרים,לחזורעלהחומרעודועוד–ועוד...לאלהרפותגם אם קשה ולא מובן בתחילת הדרך. כל חזרה מאפשרת לגלות רובד נוסף שהיה שם כל הזמן אך ההעמקה בידע אשפרה לגלותו. גם ההתקדמות בלמידה וחזרה

על תדרים קודמים מאפשרת מבט אחר, עמוק יותר.

דרך נוספת להעמיק בידע הינו ללמד, כל תלמיד מביא עימו פן אחר לאותה הבנה אשר יוצר עומק נוסף, פותח בפנינו רובד נוסף, הופך אותנו למיומנים ומקצועיים.

לא לחכות עד ואשר תיאסף קבוצה, ל ל מ ד ! ! ואם על הדרך מגיעים תלמידים נוספים תמיד אפשר לצרפם כאשר ויגיעו לאותו שלב.

זאת ועוד, הקשבה לתקשור, קריאה וסיכום בכתב יוצרים הפנמה נוספת והבנה נוספת ועמוקה יותר ואז הידע הופך להיות חלק בלתי נפרד מאיתנו.

לא פעם שמעתי אנשים אומרים איך הבריאה נתנה לנו לרדת ולחבור לגוף חומר ולא צרפה הוראות הפעלה.

היום אנחנו יודעים כי אותם הוראות הפעלה נמצאים אצל הנשמה וכול שנדרש מאיתנו הינו להיות מחוברים אל אותה נשמה, הדרך לעשות זאת הינה ללמוד את המיידעים ואז החיבור אל אותה נשמה ואל הוראות ההפעלה הופך להיות קל,

פשוט נגיש ומושלם.

ומתוך הכול אשר בא בי ומתוך שלמות זו אני יכולה לומר בלב מלא כי:

חסד המיידעים תגמלו אותי

תודה דורית רוה