"חסד המיידעים תגמלו אותי"

חסד המיידעים תגמלו אותי – מרים תדמור


בתחילת הכנס הרגשתי שמחה על אותה התכנסות יחדיו, אך לא ידעתי לאן תהליך זה יוביל אותי. רק כאשר חזרתי הביתה הבנתי שקיבלנו משהו מאוד עוצמתי. 


ככול שעברו הדקות התקבלו בי הבנות לגבי אותו כוח עצום שיש בתוכי, עוצמה שיוצרת ביטחון, חוזק, אמונה. אמונה שאכן אני יוצרת את הדרך אשר אני הולכת בה מתוך היש אשר בי, ככול שהחיבור בי לאור מדויק ומכוון כך הדרך תהיה מוארת. 


אין צורך לחפש את האור, יש צורך לחזק את האני להעשיר את היש שבתוכי וכך האור הוא אני. להתמודד עם האתגרים בשמחה ואהבה להאיר את הדרך ולצעוד בה. לא לשכוח ליהנות מהדרך לשמוח בכול עשייה והתמודדות לאותה התפתחות. 


היום כאשר נתבקשתי להסתכל לאחור ולרשום "חסד המיידעים תגמלו אותי" הבנתי שכול חיי התנהלתי מתוך ניהול פחדים, לשמר את היש - הישרדות כלכלית. פחד לצאת מהשגרה מהמקום הנוח, המוכר. 


פחד שיפר את השלווה השמחה, אז לא הבנתי, שכאשר שוכן בי פחד שמאיים בכול רגע להפר את אותה שלמות... 


זו לא שלמות. ומתוך הפחד צמחה לה חרדה שמימנה כבר לא ניתן להתעלם היא כמו מפלצת שהפחד מזין אותה, החרדה ממשיכה לגדול ולא נותנת מנוח לא מאפשרת לנשום כך אין חיבור לנשמה. כאשר מגיעים למקום זה בעזרת המודעות והמיידעים מתחיל שינוי מתוך ההבנה פנימית, מתוך אמת, למידה, וודאות המשחררת את הפחד.


הכנס חיבר אותי לאל אלינוס בדרך שונה ממה שהכרתי עד היום הרגשתי תהליך המרחיב לי את מרכז הלב וחיבור מדהים לאל אלינוס הרגשתי את אהבת הבריאה, רטטים, רטטים באים במעגלים ומרחיבים עוד... ומתחזקים בעוצמתם.


אור ואהבה 

מרים תדמור א.ל.ו