top of page

כנס נובמבר 2011

דברי הסבר של לילה ברזסקי לקראת שנת 2012


שלום לכולם, אני שמחה לראות אתכם משפחה אחת גדולה. כל מי שנמצא כאן לא סתם הגיע, אין צירופי מקרים. כשהגעתם הגעתם מתוך שליחות. הגעתם מתוך צורך נשמתי שלכם להכיל עוד קצת ידע, אולי עוד קצת הבנות ולהמתיק את מהות החיים.


כל מי שנמצא כאן הוא מורווח מכול תהליך שהוא עושה בא בו כוח בורא. מאחר וכאשר מגיע אותו אנוש מצורך רצון נשמתי שלו, הוא למעשה מפעיל את הרוח שלו ולא את ההיגיון.


הוא מפעיל את הנשמה שלו לספק לנשמה את האור אשר כל כך חסר לה. האור שחסר לה מכול אותם דפוסים, מכול אותם קשיים והבנות לא משרתות. וכאשר אותם הבנות לא משרתות הנשמה לאט – לאט כובה בתוך האדם. ואז משתלט השכל וההיגיון וגם משתלט לאט – לאט האגו על אותו אנוש.


ואז הוא אומר "אלו החיים שלי", "זאת המציאות", "איך אני יכול להתגבר אני לא יודע", "אלוהים רוצה כך", "והשכן אשם" והכול כאילו מתוך דפוסים של האשמה, דפוסים של חוסר אחריות, מתוך הכך כל המציאות שלו.


ולכן הבריאה אומרת לו: אנחנו אוהבים את כולכם שווים, אין אצלנו העדפות. כולכם הינכם נשמה שהגיעה מכוח בורא, בתוככם נמצא יסוד אלוהי. בתוככם קיימת אהבה טוטאלית, אהבה שאנו כל הזמן מעניקים לכם, רק אתם לא יכולים להכיל אותה מאחר ואתם חסמתם את אותה נשמה אשר לכם להכיל את הכוח הבורא, את הכוח הטוטאלי הזה שנתנו לכם.


ואת זה אנחנו רוצים להחזיר לכם, איך אנחנו מחזירים? על ידי אותם הבנות, אותם מיידעים ואותם כלים שאתם תעשו איתם שימוש. כאשר אתם מבינים את התהליך איפה אתם טועים אז אתם כבר לוקחים אחריות ולא מאשימים. לוקחים אחריות ולא אומרים "זה רצונו של הבורא", כי רצונו של הבורא הוא אהבה טוטאלית להעניק לנו.


וכשאנחנו לא יודעים להכיל את האהבה ומשרתים את עצמנו דרך ההיגיון והשכל או דרך הרגש, עולה כל דפוס ודפוס ומגיע דרך אותו פחד וקורבנות. ואז כשאנחנו חיים בפחד ובקורבנות אז כל העולם מאיים, כול המציאות מאיימת, אך "אין ברירה זה רצונו של הבורא", וזו הטעות של כל האנושות.


הבריאה אומרת: קחו אחריות שאנחנו באים בכם באהבה, נתנו לכם כוחות תשתמשו בהם, כשתשתמשו בהם תבינו כמה עוצמה יש לכם.


ולכן היום אתם באים, חלק מכם כבר מכירים את התדרים, מכירים את האיכויות והתדרים את כל ההבנות שמתקבלות. חלק מכם הגיעו גם עד הרמה הרביעית של אל אלינוס, וחלק מתחילים עדיין – עדיין בחיתולים שלהם. כי אנחנו ברמה הרביעית והבריאה אומרת "אתם עדיין בחיתולים שלכם".


תדעו לכם כי כשאתם באים מצורך לקבל ולהכיל – הכלי שלכם נפתח. כשאתם באים מתוך ספק הכלי אשר אתם נסגר, אין בו הכלה.


ועל כן כאשר הכוח שלכם שהוא בא מכוח בורא, צריך בו לקבל דרך פתיחות, לא דרך הפחד ולא דרך הספק, אלא דרך להכיר: "אני מוכן לתהליך, אני מוכן לשינוי, כאשר אני מוכן לשינוי אני לוקח אחריות על החיים שלי".


כאשר אני לוקח אחריות על החיים שלי, ויש לי כלים, ויש לי הבנות, ויש לי את היכולות, אז השמיים באמת הגבול מתוך הידע, מתוך הידיעה. וכאשר אני יודע משהו ואני משתמש בו ולא משאיר אותו רק כפוטנציאל אלא גם עובד איתו אז הידיעה יוצרת בי גם אמונה, כי כשאני מתנהל מתוך ידיעה כי אני יודע את התהליך לעשות, האמונה מתחזקת, הביטחון מתחזק.


וכך אני בעצם לומד את השיעור ועושה V על החוויה, ואז ברגע שלמדתי את השיעור ואת חוויה, אני לא נתקלת עוד פעם בספיראלה של החיים, באותה בעיה היא מתקשה יותר וסוחבת עוצמה של קושי.


לכן אמת, אני מורידה מיידעים כל יום רביעי כבר מאתים וחמישים ימי רביעי שתוקשרו לטובת הכלל. מאתיים חמישים מיידעים ירדו במשך שש וחצי שנים. ארבע רמות של איכויות, כל רמה ורמה היא נבנתה על הרמה הקודמת. 


ומתוך זה כדי לתת לנו כוח להתמודד במציאות שלנו ולקחת אחריות, ולהביא את המשפחה שלנו את אלו שאיתנו שנתמכים או אנו תומכים בהם או שאנחנו נתמכים מהם להבנות יותר גבוהות, שלא ישכפלו את מה שאנחנו טעינו.


אלא הבריאה אומרת, אתם תבראו את חייכם מחדש וכך גם אותם אלו אשר עימכם ילמדו לברוא ולא לשכפל אתכם. כי אנחנו משכפלים דפוסים של ההורים שלנו, של הסבים שלנו ושל הסבתות שלנו וככה אנחנו חיים ולא פורצים את הדרך.


מתוך הכך הבריאה אמרה, קיבלתם ארבע רמות, עד סוף 2011 ירדו כל המפגשים האלה ויגיעו לסיום. אחר כך בשנת 2012 תהיה ירידה של פעם בחודש מיידע לטובתכם ולטובת הכלל שיבוא.


מתוך המקום הזה שאתם בעצם רק מכילים – מכילים מיידעים ולא מפיצים את זה ברמה שאתם מקרינים את זה, הכלי שלכם אומנם מתנהל דרך הרוח ורוצה את העוד אבל את העוד צריך להפיץ. 


וכשאתם יודעים להפיץ – אתם תעזרו יותר לאנשים, ואותם אנשים יעזרו לאנשים אחרים. וכך הכוח הזה מתחדד ומתעורר כל פעם מחדש ומופץ ליותר אנשים להקל על החיים שלהם.


למה להקל על החיים שלכם? מאחר ואנחנו מדפיסים כל הזמן מתוך "הטעויות" שלנו במירכאות, הבריאה אומרת כך: אנחנו בתוך עידן אדמה, עידן חדש כבר בפתח, אנרגיה חדשה יורדת, כל הנשמות שלנו, יודעת להתנהל דרך האנרגיה של עידן אדמה, והיא תתנהל דרך עידן האדמה ואז באמת הכול זורם דרך הקושי, הכול זורם דרך הפחד והקורבנות וכן הלאה – והכן הלאה.


אנרגיות של עידן חדש היא אנרגיה של כוח של אהבה, של משהו שבו יצירה, כאשר האהבה קיימת בנו אנחנו כוח בורא. אם אנחנו רוצים להיכנס לעידן חדש אנחנו צריכים להשיל מתוכנו את כל הדפוסים הישנים, וכל התפישות שלא משרתות, ולהתמודד עם הבחירה – הבחירה שלנו מתוך המואר.


בחירה אמרנו, כאשר הבורא נתן לנו את "זכות הבחירה" הוא נתן לנו גם את הקוד, כי בחיר"ה זה קוד : "בריאת חיווי יש רצון התמרה", זאת אומרת אם אני בוראת את החוויה שלי, צריך – צריך – צריך שיהיה בו התמרה.


כל חוויה וחוויה שאני בוחרת, אני חייבת להתמודד איתה ולעשות עליה את ה-v כי אני רוצה להתמיר את עצמי. אבל אם אני לא בוראת את החוויה שלי ולא מבינה את החוויה שלי ונכנסת לקושי שלה, אני נכון מתמירה את עצמי לקושי ואז הקושי בא עוד יותר קשה ועוד יותר קשה.


לכן הבריאה נותנת לנו הבנות וכלים כדי לדעת להתמודד בחוויה, שאם לכם יום סגריר אני יודעת להשתמש בכלים להשתמש באהבה שבתוכי ולהכיל את כל המציאות שנכפת עלי, ולתת לה מענה דרך הכלים, דרך ההבנות, ודרך אותה אהבה שהיא תטעין אותי כל הזמן. שאם אני באהבה – כוח בורא איתי. כי אם אני בתהליך – ואני באמונה אז הכוח היוצר שבתוכי כל הזמן פועל.


ועל כן כולם יודעים 2012 יש איזו שהיא בהלה, אבל לא צריכה להיות בהלה, כל העולם כאילו מפחידים בזכות האינטרנט רק תגידו 2012 קטסטרופה.


אין קטסטרופה, אין לכם מה לדאוג, הבריאה אומרת מה מגיע 2012,  זה "חלון הזדמנויות" – חלון הזדמנויות לכול אחד להביא את הבינגו שלו: הינה זה הזמן שלי להתפטר מכול הקשיים שלי, להתפטר מכול התפישות שלי שאני נאחזת בהם, נאחז בקשיים שלא מרפים.


כדי להרפות מהקשיים אני צריך ידע. כדי שהידע יעבוד אני צריך לקחת אחריות. אם אני לוקח אחריות על הידע ואני מיישם אותו אז באמת הכוח שלי הוא כוח בורא.


הבריאה אומרת 2012 זו הזדמנות לכול אחד ואחד לעשות את הבינגו שלו, לקחת את כוח הבורא שבתוכו, להכיל את הידע שיורד כדי שיהיה לו עניין ומהות לעבור מאותו עידן אדמה אל עידן חדש.


האנרגיה של עידן חדש מתמזגת עם האנרגיה של עידן האדמה, לכן אנחנו רואים כל כך הרבה קשיים, כאילו התעוררות של קושי, מאחר וכאשר אין מודעות לאותם אלו, האנרגיה שנכנסת של עידן חדש, אותם אנשים שאין להם מודעות קשה הם, לא רק לא יכולים להכיל את האנרגיות, אין להם את הכלי להכלת אותם אנרגיות.

ולכן הקושי של אותה הכלה, אנחנו רואים שהאנשים שיותר קשה להם, ועוד יותר קשה להם, ועוד יותר קשה להם.


אבל אדם במודעות, והכרה, ותדרים, ואיכויות, והבנות, האנרגיה שיורדת אלינו של אנרגיה עידן חדש היא מתמזגת איתנו, הרטט שלנו מתאים לרטט של אותה אנרגיה, ולכן האחריות באה בנו בשלמות.


מה יִרד 2012, אם קיבלתם עם הכרטיס פלייר ששם רשום לכם התאריכים שירדו המיידעים, כל מי שיגיע למפגש הוא בעצם יטען באותו תדר של המפגש, יטען באותם הבנות של המפגש, ויוכל לעשות עם זה עבודה.


אין פה תוכנה שצריך ללמד אותה, אלא בעצם אך ורק הכלה, בונוס מהבריאה לנו כתלמידים, לנו כמעוניינים ללמוד את המיידעים הקודמים.


כל הכוח הזה חשוב, הבריאה מנסה לשדרג אותה, להפיץ אותם, כי פשוט הבריאה אומרת נמאס הבעיות שאנחנו כאילו מאשימים את הבריאה, ולמעשה הבריאה אין ידה בשום דבר, אנחנו יוצרים את השכר שלנו ואנחנו יוצרים את העונש שלנו.


אנחנו מבינים את הכוח הבורא שבתוכנו אז אנחנו בשכר, וכשאנחנו לא מבינים שיש בנו כוח בורא בתוכנו אנחנו טועים, ואז הטעות שלנו עולה לנו ביוקר, ואז אנחנו אומרים "אה, זה רצון הבורא".


לא, זה לא רצון הבורא כי הבורא נתן לנו כלים, נתן לנו הבנות, ונתן לנו ארבע יסודות לכול אחד ואחד להשתמש בו. וכשהוא לא משתמש ביסודות ובאהבה שקיימת בו, אז שלא יבוא בטענות, כי השכר שלו מצוי עדיין רק אם הוא יתחבר לאמת שלו. 


האמת שלו היא הכוח הבורא בתוכו. ולכן כשהוא מתחבר לאמת והרצון שלו לדעת העוד, והרצון שלו להכיר באחריות שלו ולהשתמש בידע ולהשתמש בכלים, אז הוא מבין כי הבורא לא מעניש אותו אלא הבורא רק אוהב אותו.


לכן 2012, אני מזמינה אתכם, האולם הזה שכור לכול השנה, פעם בחודש, אני מקווה לראות כל אחד ואחד בחזרה, ואם לא זה בסדר.


כי כאשר אמרתי באתם לכאן באתם מצורך נשמתי, אם אתם באים ללמוד אתם באים מצורך נשמתי, ואם עדיין ספק קיים והצורך שלכם עדיין להתמודד בחוויות שלכם, וזה בסדר וזה מוסכם ביניכם, וטוב לכם, הבריאה לא תגיד לכם נו – נו – נו, בסדר. 


אם זה מספק אתכם הבריאה גם אומרת תבורכו. כי אם זה לא מספק אתכם הבריאה אומרת אנחנו כאן לשירותכם.


ולכן 2012 עוד פעם, אני אומרת, זה "פתח הזדמנות". תודה.


כל הזכויות שמורות 2011 © ללילה ברזסקי

bottom of page