♦ אני אידה אסיא
"בחרתי במהות האור לשרת דרכי"
הכול התחיל ביום בהיר אחד כאשר יצאתי בבוקרו של יום לצעידה היומיומית הרגילה שלי, אני צועדת בשלווה ובראש נקי ממחשבות.
ולפתע, תוך כדי הליכה, מבלי לדעת איך ולמה, הציפו אותי געגועים. מעין כמיהה למשהו לא ידוע. מעין רחמים עצמיים שאפילו הביאו אותי לדמוע.
למה? מה קורה? לפתע הייתה התבהרות והחלו לחלחל אלי הבנות... נשאתי עיני לשמים ויצא מפי מלל שהביא משמעות לכל ההרגשה הזו: "אני רוצה להשתייך לקבוצה שבה האהבה, השלוה והרעות תהיה חלק מהווייתה".
שהנושא המשותף אשר לה ינתב אותה ללא אגו וללא הישגיות. אני מבקשת שהמנחה של אותה קבוצה יבוא מתוך האמת, מתוך ניקיון, מתוך אמונה צרופה שתתקבל עלי ותחלחל דרכי ותגרום לי להתרגשות.
כל זה התממש אחד לאחד ובזמן קצר מאוד, כאשר הגעתי אל לילה והחילותי ללמוד את המיידעים.
היום בדיעבד אני יודעת שחברתי אל קול הנשמה אל הקול הפנימי שהנחה וכיוון אותי למלא את רצונה של הנשמה... הלכתי בעקבות אותו קול ולא התחרטתי. ההתחלה לא הייתה כל כך חלקה.
היו קשיים והיו חריקות. מאחר והמודעות שלי עדיין הייתה בחיתוליה, חשבתי לתומי אם אני לומדת מודעות, הקלות, הבריאות והניסים יזרמו לתוך חיי. הלא יש לי ערוץ פתוח אל הבריאה!!! עד שיום אחד הלכתי לתיקשור פרטי אל לילה וחטפתי מהאלוהות את מה שנקרה בלשוננו את "הבומבה".
זה היה בערך כך: "תפסיקו לנפנף בלימודי המודעות כאשר אתם נתקלים בבעיה. הפנימו את העובדה שהמיידעים הם לא ניסים ונפלאות, הם כלים שנועדו להבנת החיים שלכם. להבנת החוויות שלכם. ככל שהמודעות שלכם תעלה וככל שתכילו יותר ויותר הבנות יתחולל שינוי לתוך חייכם.
וככל שתיישמו את השינוי הזה אל תוך המציאות שלכם ותלמדו ממנו את מוסר ההשכל, לא תסתחררו יותר בחוויות דומות, מאחר ולמדתם את השיעור" . אחרי התיקשור הזה החילותי להתבונן יותר בדברים שקוראים ולנסות להבין מה כל דבר משקף לי.
מה השיעור שיש לי ללמוד מאותה השתקפות. למדתי לשים לב לתמרורים ולעצור לפני שמגיע הצבע האדום שיגרום לי לעצירה של הלם וזעזוע. וראו איזה פלא!
לא היה יותר מקום להתקרבנות, לא היה יותר מקום לרקיעת רגליים, כי הבינותי סוף, סוף שאני זו היחידה האחראית לתסריט חיי. ואני זו השולטת בהם, לא הגורל ולא המזל קובעים איך ייראו חיי.
כל מה שקורה לי בדרך הם יציר מחשבותיי ורגשותיי, הבנתי סוף, סוף שהכול תלוי בי. אני הבמאי ואני השחקן ואני התסריטאי ועלי, עלי בלבד ועל כתפי בלבד מוטלים ההצלחה והכישלון של אותו סרט.
בעקבות המודעות וההבנות שקיבלתי, הן דרך "אנו האלוהים" והן דרך קריון והן דרך מועצת 12 והן דרך אל אלינוס בידי הבחירה לנתב את ספינת החיים היום אל חוף מבטחים. אכן יש חוקים בבריאה ויש גם הרמוניה ביקום וככל שנדע להתחבר אליהם ונזרום איתם נדע למגנט אלינו את כל הנחוץ לנו.
תודה לך בריאה יקרה על המחמאות ועל החיזוקים והאיכויות והעוצמות שהבאתם בנו. תודה לך על שהדגשת את הכוח האלוהי הבורא, הגלום בנו ועודדת אותנו להביאו לביטוי.
תודה שהצבעת עלינו כעל נזר הבריאה כעל זיו ותפארת האל והאצת בנו להביא איכות זו לתוך חיינו. ותודה ללילה "הצינור" הנקי המסור והאוהב אשר מהווה לנו דוגמא ומודל לשליחות של מסירות דבקות ומעל הכול ענווה אין סופית.