2022 אני לי סבח

חיפשתי בית לנשמה שלי כי הרגשתי ריקנות.
חיפשתי לחיי מהות. הרגשתי אבודה, נטושה וכאובה.
חיפשתי מזור לפחדיי וחרדותיי והבריאה שלחה לי את מורת דרכי אורנה אגוסטרי, דרכה  זכיתי להתחבר למיידעים ב"חיבור למודעות על".

הגעתי מבית של מסורת וכבוד לדת. תמיד הרגשתי שיש לי אמונה בבורא עולם אך משהו בי היה חסר ולא שלם. הבנתי שאני מתנהלת בחיי מתוך דפוסים של שכר ועונש.
דרך המיידעים למדתי שהבריאה היא כולה אהבה ללא תנאי.

כשבחרתי במהות האור לשרת דרכי, מצאתי בית, מצאתי אמונה, אהבה ללא תנאי לעצמי ולסובביי. מצאתי ריפוי סימפטומים של מחלה כרונית ומאתגרת במיוחד.
לפעמים אני חובה סימפטומים קטנים, אך ברמה מזערית מאוד ורואה בזה מתנה, כאיתות ו"פנס" להאיר דרכי ולמצוא את האיזון חזרה בתוכי.

במהות האור הבנתי שהנני צריכה להקדים הוויה לחוויה ולהתנהל יום יום מתוך המואר ולא רק שקשה או שיש משבר או שאני מחפשת תשובות, כי התשובות כבר בתוכי ואני רק צריכה להיזכר ולהתחבר ו"לשוב הביתה".

בעודי כותבת מילים אלו נזכרתי בסרט ילדותי שאהבתי במיוחד הקוסם מארץ עוץ, שם דורותי חיפשה את דרכה הביתה לשביל הזהב והבינה שכל שהייתה צריכה לעשות זה להקיש בנעליה ולבקש ולומר "אין מקום כמו הבית".

בעצם התשובה הייתה תמיד איתה היא רק הייתה צריכה להתחבר לעצמה, כמוני. כדי להגיע לשביל הזהב..

אני בחרתי במהות האור לשרת דרכי דרך שבילי הזהב שלי, שהם אהבה ללא תנאי, פיגוג פחדים וחרדות, חיבור לאמונה לניצוץ האלוהי הקיים בי ובכל אנוש, חיבור להודיה, חיבור לבורא עולם שתמיד איתי גם כשלעיתים אני קצת שוכחת אותי.. הוא תמיד שם.

תודה להדרכה ולתחושת נחת ושלווה כי אין מקום כמו הבית! אמן כן יהי רצון.