"שליחות משמחה-2"

"אנו האלוהים"

ידע מתוקשר דרך לילה ברזסקי

14.10.10

2. הקדמה מאת שירי סלע אודות קובץ תקצירים בחרוזים:

שלום, לקורא, למנחה ולתלמיד

שמי שירי סלע. אישה המנהלת אורח חיים שגרתי ונורמטיבי. מי שיסקור את חיי מהצד יראה שסך הכול דברים הגיעו אלי בקלות: גדלתי במשפחה חמה, בריאות טובה שלי ושל משפחתי, בלימודים לא נאלצתי להשקיע יותר מדי, הקריירה שלי רדפה אותי ולא אני אותה, ויש לי בן זוג מקסים שהוא אהבת חיי.

לו הייתם שואלים אותי, לא הייתי מתארת כך את חיי. הייתי מספרת לכם שהחיים מלאים סבל וקושי. ניסיתי להתגבר על הקושי באמצעות: מספר סדנאות מודעות בהן השתתפתי, מדיטציה, ספרים. את כל הנאמר שם תפסתי ברמה השכלית הקוגניטיבית.

 

ידעתי לדקלם בעל פה את כל התיאוריות. אבל למעשה, בזמן אמת, בחיי היומיום תגובותיי לאירועים שונים נבעו מדפוסים ישנים, ולא הצלחתי ליישם את מה שלמדתי. היום אני יודעת לספר שפעלתי מתוך אגו, מתוך פחד ומתוך כל אותם דפוסים המתוארים בשירים. רק שבזמנו לא ידעתי לזהות אותם דפוסים, וכלל לא עלה בדעתי שגם ניתן לפעול אחרת.

תפיסת עולמי הייתה שבעולמנו קיים רק החומר. למעשה, קיים רק מה שנתפס בעזרת חמשת חושינו, ומעבר לזה כלום. לא האמנתי בקיומה של נשמה, בטח ובטח שלא האמנתי בקיומם של ישויות שאינן אנושיות. חייתי בחושך.

האור נדלק ביום בו עברתי לראשונה את סף דלתה של לילה. האירועים המקדימים, שהובילו אותי אליה, היו פטירתה של סבתי האהובה. לאחר מותה התחלתי לחוש תחושות מוזרות כאילו היא איתי, כביכול מנסה לדבר איתי. במקביל חוויתי צירופי מקרים מוזרים בזה אחר זה. דברים שההיגיון לא מסוגל להסבירם. התחלתי לחשוב שאולי באמת יש דברים מעבר, ואני כאנוש מוגבלת בתפיסתם. החלטתי לחקור את העניין וכך הגעתי ללילה. שלא לשמה, באתי לשמה.

במפגשנו הראשון היא דיברה על דברים שהיו סתומים בעיני: נשמה, תהליך, מרכזי אנרגיה, הדרכה, התמרה ועוד כהנה וכהנה מושגים. המצחיק הוא, כשהיא שאלה אותי אם יש לי שאלות, מרוב שלא הבנתי דבר וחצי דבר, לא ידעתי מה לשאול. עם זאת, ליוותה אותי ההרגשה שהגעתי הביתה. הגעתי למקום הנכון בו אגלה את האמת.

כך התחלתי ללמוד אצל לילה. בשיעורים הראשונים הרגשתי מאד מוזר. לא הצלחתי להתחבר. אבל עדיין משהו לא ברור משך אותי להמשיך להגיע. אי שם בתוכי ידעתי שהגעתי לאמת. במקביל, בחיי היומיום נקרו בדרכי אירועים שדרכם למדתי את השיעור.

למשל: היו לי מפגשים מאד לא נעימים עם האגו שלי. פתאום ראיתי שהוא קיים. ראיתי כיצד הוא מנהל אותי. זכור לי במיוחד היום למחרת השיעור של "פיגוג הפחד". נאלצתי לנהוג לבדי למקום מרוחק ולא מוכר כלל. בדרך כלל בנסיעות מסוג זה הפחד היה מלווה אותי. בנסיעה הזו שרה עלי ביטחון. ידעתי בוודאות שאגיע ליעד בשלום, ואכן כך היה. ואפילו נהניתי מהנסיעה.


כך החלו חיי להשתנות. בעזרת התדרים והטמעת החומר הנלמד, ברמת הד.נ.א, שימוש בכלים שניתנו במהלך השיעורים, והחיבור לנשמה התחלתי: לפתח דפוסים חדשים, לשנות את תפיסת עולמי, ואת הצורה בה אני מגיבה לאירועים. סביבי לא השתנה דבר. מה שהשתנה היא האופן בו אני חושבת. היכולת שפיתחתי לנתב את מחשבתי בצורה כזו שאחווה קלות ושמחה. עברתי שינוי פנימי מאד עמוק. למדתי לחיות מתוך הקלות.

במקביל, פתחתי והרחבתי את צינור התקשור שלי. התחלתי לקבל מסרים עבורי ועבור אחרים. הרגשתי שבכל דבר שאני עושה, ההדרכה מלווה אותי ולא נותנת לי לסטות מהדרך.


גם כשהחיים זימנו לי אירועים שבדרך כלל נחווים כקושי, הצלחתי להכיל אותם ולהפיק מהם את הטוב. אירועים אלו היוו עבורי הוכחה עד כמה השתניתי.

היום, כארבע שנים לאחר מפגשי הראשון עם לילה, והשיעור הראשון בו השתתפתי, קיבלתי מסר מ"אנו האלוהים" שעלי לסכם בצורה של שירים את 37 השיעורים שהורידו ללילה בתיקשור. הנחו אותי לשמור על כך בסוד עד אשר אסיים. עצם כתיבת השירים הסבה לי הנאה מרובה.

 

כלל לא חשבתי ששירים אלו יהפכו יום אחד לנחלת הכלל. מספר ימים לפני יום כיפור, כאשר נותרו לי שיעורים ספורים לסיום, קיבלתי מהם מסר שאסיים את המלאכה עד ליום כיפור.

 

הם הוסיפו שיום כיפור מסמל עבורנו יום של חתימת גורלות, וכתיבת השירים מהווה עבורי שינוי גדול ותחילתה של דרך חדשה. עד ליום כיפור סיימתי לכתוב את שיעור 36. חשבתי שבזה סיימתי וכנראה שאין צורך לכתוב שיר לשיעור 37 כיוון שהוא מהווה "מפתח וחניכה".

 

בשמחת תורה קיבלתי הנחיה לחרוז גם את שיעור 37, וכך היה. שמחת תורה, היום בו מסיימים לקרוא את התורה, היה היום בו סיימתי לכתוב שירים בחרוזים לכל 37 השיעורים. את השירים הגשתי ללילה, והיא קיבלה מסר לפרסמם באתר שלה.

שירים אלו משקפים את כל השינויים שעברתי. את הדפוסים הישנים לעומת החדשים.

את סיפורי זה אני מביאה עבורכם. אם אני הצלחתי לעבור תהליך משנה חיים ומעצים, כל אחד יכול. אני מזמינה את כל מי שרוצה לפנות אלי בכל נושא הקשור למיידעים ולתהליך שעברתי, ליצור קשר במייל: shirior22@gmail.com  

מאחלת לכולנו חיים מלאי חוויות מרגשות ומעצימות, ושמכל לימון נדע להכין לימונדה.
שלכם,
שירי סלע

כל הזכויות שמורות © לילה ברזסקי