דיויד בעלי הוא אח של לאה, ברצוני לספר לכם על אירוע מכונן חיים והחלטה קשה שבעקבותיה זכינו באור….

לאחר שתי בנות רצינו ילד נוסף ובגיל 41 נכנסתי להריון ולאחר בדיקות מעמיקות התברר כי לעובר יש דנדי ווקר-זוהי מחלה שהמוח האחורי לא מתפתח וממנו מסתעפת כל מערכת העצבים ולכן התוצאה היא ילד שאינו יכול ללכת ,לא לדבר, פיגור שכלי קשה וחוסר התפתחות טוטאלית. פיזית ושכלית.

קיבלנו החלטה דיויד ואני להוריד את הילדה.

לאחר שנתיים הריתי שוב ולאחר בדיקות מעמיקות שוב התגלה אותו מום שהיה בעובר הקודם, אך הפעם ניגשתי ללאה לתיקשור לאחר שאימי ז"ל חיזקה אותי בחלום כי עלי להשאיר את העובר.

בתקשור נאמר לי כי עלי להשאיר את הילדה וכי אימי רוצה לבוא אלי בשנית בעובר זה והכול יהיה תקין.

לאחר התקשור החלטתי כי אכן אשאיר ילדה זו ואקבל אותה באהבה רבה וכך היה, התהליך היה מתיש אך לא ויתרנו כיוון שהמשפחות, הרופאים והחברים, כולם לחצו כי ההיריון מיותר ואני מסכנת את בנותיי קרן וליאל, אך בתוכי ידעתי כי ישנה תוכנית גדולה יותר הנסתרת מעיניי כל ולכן ההיריון נשאר.

אור הגיעה לעולם ביום שלישי ב-8/10/2005 בשעה 07:30 בבוקר בניתוח קיסרי שארך כשעה וחצי, רוך מן הרגיל כיוון שהראש היה גדול והיא נתקעה.

לאחר מאמצים עילאיים של הרופאים אכן אור יצאה לעולם והובהלה לטיפול נמרץ כיוון שהייתה כחולה עם אפגר של 2, לאחר ש-אור התאוששה ומייד לאחר הניתוח הלכתי לראותה בטיפול נמרץ כולה מחוברת לצינורות ומוניטור. 

הרופאים ראו ראש גדול מידי וחששו מעט, לקחתי את אור אלי הסתכלתי עליה, חייכתי ומייד ידעתי כי הכול תקין. דיויד המשיך לחשוש, אני הנקתי את אור וראיתי כי היא מתפקדת תקין מבחינה נוירולוגית. לאחר יומיים בדק אותה נוירולוג מומחה וקבע כי אכן הכול תקין אך יש לעקוב כל חצי שנה כדי לראות כיצד היא מתפתחת.

בגיל 5 חודשים הייתי עסוקה בשיחה עם אחותי ואור השתעלה על מנת להסב את תשומת ליבי.

בגיל 7 חודשים כשדיויד היה איתה בחצר בערב היא ראתה את הירח ואמרה את המילה הראשונה שלה …"רח".. היה מדהים.

מאז אור לא מפסיקה להדהים אותנו בתשובות מתוחכמות ומחושבות, אור ילדה פיקחית מלאת שימחת חיים, מוארת המתמירה את כולנו, הינה חדת מחשבה, יש לה תשובה ופיתרון לכל דבר ועניין, מציירת באופן ברור ובוגר ודרך הציורים ניתן לראות את עולמה העשיר של אור ובעיקר מעניקה חום ואהבה לכל המשפחה. אנו מתמוגגים מילדה נפלאה ומזהירה מדי יום ביומו ומברכים על ההחלטה להביאה לעולמנו אותו היא מילאה באור, זוהר, אהבה ושימחה גדולה.

יום אחד כאשר יצאנו לטייל אור ואני יחדיו היא לפתע אמרה לי :אימא את זוכרת כשאת היית ילדה ואני הייתי גדולה החזקתי לך את היד ולקחתי אותך לגן?

בשיעור 114 לאל אלינוס, הוא דיבר על האמונה והמשמעות של המילה אמונה, פה הייתה לי אמונה עיוורת בבריאה, ולמרות הלחצים של הסביבה לא הפסקתי להאמין בבריאה אפילו לרגע.

אמונה: א- להיות באמת הטוטאלית

מ– להיות במוכנות להכלה

ו– להיות בוודאות המכילה

נ– נכונות

ה– להכיר בכוח הבורא שבתוכנו

תודה