הרצאה לכנס מאת יפה אגמון
5.4.2025
20 שנה למיידעי "חיבור למודעות על"
לילה אהובה,
התחלנו את המסע הזה כמה שנים לפני.. מה רציתי? לקחת אותך מהבישולים והאפיות לסדנת נשימות, שתיקחי קצת אוויר, את אפילו לא רצית – אבל באת... ומה קיבלנו?
קיבלנו מתקשרת יחידה במינה ששומעת מלאכים, אלוהויות, ישויות אור ודמויות vip בעולמות הגבוהים.את זוכרת איך היית באה אליי לתרגל? ישבנו, דיברנו, ניסית להבין מה הבריאה רוצה- ואני רק רציתי לשתות איתך קפה בשקט... אבל את, כמו שאת, עשית כל מה שהם ביקשו ממך: לשבת מול הים, לבהות בפרחים, לעשות מדיטציות, להקליט את עצמך מדברת אותם.
אני מודה, לפעמים גם משה חשב שהגזמת אבל הנה, הוכחת שזה הרבה יותר מזה!
ואז הגיע היום הגדול, אמרו לך: "אספי אנשים בימי רביעי ואנחנו נוריד לך שיעור". כך אמרה לך הבריאה וככה זה התחיל: 20 שנה של תיקשורים צרופים בהם תדרים, חוכמה אלוהית ומסרים שממשיכים להגיע, לפעמים בלי הפסקה..
בדרך גילינו שהבריאה קוראת לך "בן אלוהים" ואת מוזנת ומוגנת על ידי "אלוהות שמונה", שזה הסביר המון, למשל את ה תמימות שלך, את העקשנות והנחישות שלך, למה את חסרת ביטחון וכל פעם מופתעת מחדש שאומרים לך שאת מדהימה וכל הידע שאת מורידה הוא הכי הכי.
את גם מאמינה ללא פשרות, סקרנית וצייתנית ומאמינה למה שאומרים לך. את מתרגשת מכל שיעור כאילו הוא השיעור הראשון, ממש כמו ילדה קטנה שמקבלת מתנה..
אני זוכרת גם את הרגעים הקשים, את משה האהוב שהיה אהובך ויד ימינך, וכשהוא נפטר כמה כאבת ואפילו רצית להפסיק את שליחותך. עברת גם תקופה של חולי, חולשה ועייפות ואפילו ספקות... אבל הבריאה לא ויתרה עלייך וגם אנחנו לא. כשהיית מאושפזת, השמעתי לך שוב ושוב את השיעורים שלך - עד שחזרת.
עברנו יחד שנים של אור והתרגשות וגם ימים של כאב כעס ואכזבות. היו כאלה שהתחילו ללמוד ופרשו, היו אלה שפגעו, פגמו והתלוננו.
אבל גם כשהיו סע רות תמיד נשארתי, תמיד נשארנו, ואת המשכת חזקה ומתחזקת לאורך כל הדרך, כי מה שנבנה כאן חזק יותר מכל משבר. את לילה שנתת לנו את הידע מהבריאה, "לילה בדרך האור" ואנחנו ממשיכים ולומדים איתך בדרך, והאור - תמיד מנצח, האור תמיד חזק מהכול.
והיום אחרי 20 שנה זה כבר ברור, את לא רק משרתת את הבריאה, את המורה של כולנו. התחלת עם כ-30 תלמידים והיום יש לך אלפי תלמידים בכל הארץ ואפילו בעולם, המלמדים את המיידעים גם בשפות זרות...אנשים לומדים ממך, שומעים את אלוהים דרכך, מקבלים הכוונה, מתחזקים, מתפתחים, ומשרתים דרך התדרים את האנושות.
ואני? אני רק רציתי לקחת אותך לפני 22 שנה לנשום קצת אוויר...
לילה אהובה 20 שנה זה אולי נראה הרבה אבל בכנות - זו רק ההתחלה... אנחנו כאן איתך, נמשיך ללמוד, ללמד, להתרגש, לפעמים גם לטעות, נמשיך להאמין והכי חשוב נמשיך לבקש ממך עוד ועוד... עוד שאלות ועוד שיעורים.
אז לילה אהובה את יכולה להיות גאה, גאה בעצמך, להיות גאה בנו ובכל מי שזכה ללמוד ממך, גם אם הדרך לא תמיד קלה והיו "נפילות"- תמיד קמנו, המשכנו, למדנו מזה, ותמיד נשארנו יחד, חזקים יותר, בזכות הידע שזכינו לקבל ממך.
אוהבים אותך, מודים לך ומברכים אותך מכל הלב, יפה, וכל הלומדים.