לירון טסקר
23.10.2026
אני רוצה לשתף באופן בו חוויתי טיפול שיניים בזכות לימוד התוכנה השלישית, ״כוח העל לשרת״:
לפני כן אומר, שהיות ואני תלמידה שפגמה ונלקחו לי התדרים וכעת אני לומדת אותם בשנית, זכיתי למעשה לשני "גלגולים" בחיים האלו אשר מאפשרים ל י לזכור, לראות ולהבין טוב יותר איך זה לחיות מתוך האמת והנכון וגם איך זה… כשלא.
ב"גלגול הקודם", התדרים עזרו לי וחוללו ניסים בחיי, ובכל זאת שימרתי הסתכלות ארצית של חוסר אמונה ותפיסה שגויה של שכר ועונש.
ב"גלגול הקודם", למרות התדרים הרבים שקיבלתי, המשכתי לחיות מתוך דפוסים ודעות של נכון ולא נכון, של ״בריא״ ו״לא בריא״ וכל הזמן חיפשתי נוסחאות ארציות להשגת בריאות מיטבית, כזו שלא אצטרך בה רופאים.
עכשיו לסיפור:
השבוע היה לי תור לטיפול אצל רופאת שיניים.
לא התחשק לי ללכת, אני בתקופה בה אני מאוד עסוקה וזו נסיעה ארוכה ובשעות הפקקים.
התלבטתי אם לבטל, אך הבנתי שאין מהות…
נתתי הכרה ב"קל-ישות" שאני, התחברתי לרגש גבוה ונסעתי. מרגע שעשיתי בחירה מודעת שאני הולכת הכל נהיה קל ופשוט זרם. אפילו נהניתי בדרכים.
כשנשכבתי על כסא הטיפולים אצלה בקליניקה, לפתע התמלאתי בהודיה ותחושה של אחדות. זה לא משהו שעשיתי, זה פשוט קרה. הייתי בהודיה גדולה על הרופאה ועל הידיים הטובות שלה, למעשה הרגשתי שאני בידיים של הבריאה, אהובה ושמורה. הידע והטכנולוגיה שבאים גם הם מהבריאה פה לשירותי.
הייתי בשמחה והודיה על עצם הכסא שאני שוכבת עליו ועל כל הציוד והמכשור וממש הרגשתי מחוברת לכל מה שסבב אותי. כשהצלילים של המכשירים הש ונים נשמעו לי כמו סימפוניה הופתעתי ומצאתי את עצמי מחייכת, תוך כדי טיפול. שמחתי גם לגלות שהגוף שלי מרגיש יחסית רפוי.
הרופאה שחשבה שהחור קטן, התייעצה איתי לפני הטיפול והחלטנו יחד להתחיל ללא הרדמה ומידי פעם, ככל שגילתה שהחור גדול יותר משחשבה, עצרה ושאלה לשלומי. אני לא הרגשתי שום כאב, בשום שלב של הטיפול.
הטיפול היה ארוך למדי ואני הייתי בשמחה לכל אורכו. הייתי באמונה והיא חיזקה אותי להיות במקום שסומך על כל מה שבא בדרך, שהוא שלי לעבור ולחוות לצורך.
החוויה הזו היתה עוד צעד בדרך של תיקון, תיקון בו אני בוחרת מחדש בכל יום, מבקשת לאמץ את שינוי הגישה שהתדרים מעניקים ו״לתת למואר אשר בהם, לבוא גם בי, מתוך האמת והנכון לקבל״.
אני רוצה לומר תודה גדולה ללילה ולמיידעים, וגם לקרן המנחה שלי, שלא מוותרת לי.
.................................................
13.9.2026
הי, אני לירון - תלמידת התוכנה השלישית, ״כוח העל לשרת״, ותלמידה של קרן.
אני תלמידה שפגמה. הייתי כבר תלמידת התוכנה החמישית, וכאילו "ביום בהיר אחד" הבריאה עצרה אותי ונלקחו ממני 480 תדרים.
לא היה לי מושג למה. הייתי בטוחה שזו טעות - חשבתי שאני מבינה את כל מה שלמדתי ממש טוב, חשבתי שאני מוארת בזכות הלימודים, חשבתי שאני בשירות ובשליחות לכולם…
הייתי באשליית האגו והעצמי וכל כך, כל כך ביוהרה, עד שלא שמעתי אפילו את ההזהרות של לילה וכש"יום הדין" הזה הגיע- אפילו לא ממש הזדעזעתי. הייתי מוכנה לקחת אותו בקלות, כמו עוד חוויה שעלי לגדול ממנה.
לשמחתי, לא ישר חזרתי ללמוד. רציתי להתחיל רק כשאהיה מוכנה לוותר על הישן ובאמת להתחיל מחדש.
נתתי זמן לאשליה שיצרתי להיסדק ולבלבול להתחיל להתעורר. ואז - באה בושה וקורבנות.
לאט לאט התחילה להיווצר הבנה מאוד חלקית שכן עשיתי משהו, ושאכן פגמתי ואיתה באו גם חרטה, ועוד בושה.
זה השלב שהרגשתי שאני מסכימה לראות, מוכנה להתחיל לקחת אחריות ולתקן. רציתי לצאת שוב אל ״דרך האור״ שסוללים עבורנו המיידעים, והפעם לעשות את זה מתוך האמת והנכון. ידעתי שיש מישהי אחת שתדע להנחות אותי בדרך, שלא תוותר לא לי ולא עלי ותדע להראות לי איפה אני טועה, איפה טעיתי, איך פגמתי ואיך לתקן.
התחלתי את הדרך מח דש מתוך הסכמה לראות, מתוך מיקוד בפגימות שלי ונכונות לשנות. זה היה לי מאוד מאתגר בהתחלה, בעיקר כי זה היה כל כך לא נעים לתת לזה הכרה. בנוסף, ניתקתי את הקשר עם כל מי שהיו חבריי ללימודים, מתוך הבנה שראינו דברים באופן דומה ושגוי ושאני צריכה להתחזק לפני שאני חוברת שוב אל הקהילה.
ב''גלגול הקודם" שלי בלימודים, הייתי "מרתוניסטית", ובזמן שהרגשתי איך התדרים נושאים אותי מעלה, מעלה, מתחת לפני השטח- שימרתי ותיחזקתי דעות ועוררין.
לילה אומרת לנו שרק ה"אני" לומד את המיידעים, ורק היום אני מבינה איך זה בכלל מרגיש - להיות ב''אני", להיות בענווה, להיות בכניעה, ב"נשמע ונעשה" ובאמונה.
במשך הזמן שאני לומדת עם קרן, אני גם מבארת את כל המפגשים. זה לוקח לי לא מעט זמן ומאמץ לוודא שאני מבינה את הכתוב, לא יותר ולא פחות ממה שכתוב. אני באה מגישה של רצון להיות בקבלה לצורך ההתמרה והתיקון הנדרש.
מתוך הבנה שפגמתי גם בחיים האלו וגם בגלגולים קודמים, אני מבקשת לנצל את הזדמנות הפז שניתנה לי על ציר הזמן ולשים סוף לרצף הפגימות שלי. לשירותי עומדים המיידעים בראשוניותם, הליווי המסור של קרן וגם המודעות שלי לפגימות עצמן, שמאפשרת לי לקחת אחריות, מא׳ עד ת׳. וגם הבריאה כולה איתי, כמובן.
בגלגול הבא בו אפגוש את לילה אני רוצה לזהות אותה מהרגע הראשון, אני רוצה להקשיב ולקבל טוטאלית את כל מה שהיא אומרת, ושלא ישכון בי כל ספק. בגלגול הזה אני יודעת מה עלי לעשות כדי ליצור את התולדה הזאת.
א ני לירון, בוחרת ללכת בדרך האור, בוחרת באמונה, בוחרת בחיבור אל הבורא ובוחרת להיות בשירות מתוך שמחה והודיה על חסד הבורא ועל לילה, בן האלוהים, שמעניקים לנו את האמת והנכון.
אני מאחלת לכם שנה טובה, שנה של מודעות מוארת, ענווה ולקיחת אחריות מתוך כניעה לידע.
לירון טסקר.
.................................................
14.9.2026
בעקבות פרסום השיתוף על הפגימות שלי בקבוצת הוואטסאפ של הלומדים "כינוס הידע במנחים ותלמידים", נשאלתי על ידי אחד התלמידים הלומד היום ברמה החמישית את השאלה:
״מה הכוונה פגימה? האם בלא לסכם או לא לשמוע התדרים? איך ידעת שביום אחד הבריאה הסתלקה ואין תדרים?״
בזמנו לילה הנחתה את תלמידי התוכנה החמישית להסתכל על הפגימות שלי על מנת להבין ולתקן במידת הצורך, ולכן אני רואה חשיבות לשתף במה שעניתי לאותו אחד ששאל, כדי שגם אתם תוכלו להסתכל על תהליך הפגימה שאני יצרתי וללמוד מהטעויות שלי. בנוסף אני מזמינה לחזור ולקרוא את תקשור מספר 11 ב״העשרת הבנות בנשמע ונעשה״ שנקרא ״פגימה במהות הידע והתוכנות״. חשוב לי גם להוסיף שמי שמבאר את הידע ונצמד לכתוב, יודע איך לפעול ואיך לא לפעול, הכל כתוב.
וזו התשובה שעניתי לו:
"קודם כל, הבריאה לא הסתלקה ולא עזבה אותי. כל מי שנעצר על ידי הבריאה נעצר לצורך.
מה הטעם שאני אמשיך לרוץ קדימה ולקבל עוד תדר ועוד תדר אם אני לא מכילה אותם מתוך המואר ועוד מעבירה אותם הלאה באופן משובש?
למרות ששמעתי את התדרים וגם סיכמתי אותם, עשיתי זאת מתוך השכל וההגיון כך שהחיבור וההבנות שקיבלתי היו לא נכונים.
הבנתי לא נכון ורציתי לעשות את ״השירות לטובת הכלל״ בחוסר סבלנות מתוך רצון למגר את הסבל האנושי (כלומר, לא הייתי באני ולא ברגש גבוה).
אם הייתי סתם תלמידה שלומדת לא נכון אבל לא מפריעה לאף אחד בדרך לחיבור הנכון, לא היו נלקחים לי התדרים.
אני לימדתי לא נכון, תוך כדי שאני מסבירה לתלמידים את הידע ומוסיפה מידע מתקדם ומשתפת בתובנות שלי - כאילו שהם צריכים אותי ואת הפרשנויות שלי כדי להתחבר לאור ועוד אני מערערת על הסדר הטוב בו הבריאה הורידה את הידע.
וגרוע מזה -
העליתי פוסטים וסרטונים לרשתות החברתיות בהם חלקים מהידע, כאילו זה ידע שלי, כדי למשוך עוד תלמידים - אלי, ולא ל״חיבור למודעות על״. לא פעם העליתי גם פוסטים המזמינים ללמוד מבלי לומר שזה ידע של לילה ברזסקי (לא הבנתי בכלל למה זה חשוב, זה היה נשמע לי קטנוני).
וגם כשהעירו לי המשכתי לעשות מתוך יוהרה לחשוב שאני יודעת יותר טוב (מלילה!) איך נכון להפיץ את המיידעים.
אני מקווה שתרגיש בנוח לשאול אם יש לך עוד שאלות, כי גם אם תלמיד תוכנה חמישית לא אמור להיות במקום שיש בו עוד עוררין, דרושה ההכרה בעוררין כדי שניתן יהיה למגר אותו ולעשות את התיקון. ועדיף שזה יעשה מוקדם מאשר מאוחר."
תודה לירון