מישל ניסני
9.2025
אני מישל ניסני
מבקשת לשתף אתכם בחוויה מעצימה שחוויתי השבוע בספארי בטנזניה.
מעולם לא חוויתי חיבור כ״כ עוצמתי לטבע.
הבנתי איך הכל נמצא לצורך ולשירות,
נתתי הכרה בדיוק הבריאתי וזה גרם לי להתרוממות נפש עד דמעות; כל צמח, כל סלע, כל פרח, הצל של העצים, הפירות שהעץ נותן לקופים, הענפים המסועפים למחבוא, ההיררכיה של החיות, שיתוף הפעולה שזיהיתי בין הזברה ל גנו שהעדרים שלהם מתערבבים לצורך הגנה כי אחד רואה טוב למרחקים והשני שומע טוב וכך הם (איך שהוא...) מסמנים אחד לשני כשהסכנה מתקרבת,
הפיל שבגיל מסוים מתנהג באלימות בגלל הורמון כלשהוא ולא מצליח לרסן את עצמו ואז מוגלה מהעדר ולא מורשה לחזור כי זו לא התנהגות הולמת, (אין מקום לרגש נמוך), הגשם שירד כל ערב למשך שעה (לפחות בשבוע שאני הייתי) והשקה את האדמה וכך תמיד היה לחיות הצמחוניות עשב למאכל.
הבינה שהובילה כל חיה לנהוג כפי שהיא נוהגת לפי צרכיה להגנה ולמחייה.
הרגשתי שבזכות הידע ראיתי הרבה יותר משראו העיניים הפיזיות שלי.
גם בדרך לספארי ראיתי אנשים בחוויית עולם שלישי - נשים שצועדות קילומטרים עם חמורים וג׳ריקנים רק כדי להגיע למקור מים כי חסרים להם מים בכפר, והראש שלי ישר חושב על השיעור שלהם ועל ההתנהלות שלהם בכל הסדרה עד שהגיעו לאן שהגיעו .. ועוד ועוד אנשים וסיטואציות שזכיתי לפענח מתוך ההבנות
שלי היום.
את החיבור לטבע הרגשתי כבר בכנס של ”מיזוג העוצמות עם הטבע" אבל בשבוע הזה חשתי שהוא התעצם וחוויתי התבוננות מוארת ומעוררת
ואני מבקשת להודות ללילה היקרה על הורדת הידע
ועל הזכות שלי לקבל אותו.
תודה רבה
וחג שמח ומואר לכול
מישל ניסני