הנתיב הגלוי והנתיב הנסתר
(הרצאה מאת אורנה אגוסטרי)
בראשית דבריי אציין כי בהכשרתי ובעיסוקי אני מרצה ללשון עברית ולכן
בחרתי כמרצה ללשון עברית ההולכת בנתיב הנסתר להתייחס בראשית דבריי לשורשים של המילים גלוי ו נסתר.
הגלוי מן השורש ג.ל.ה/י
מוכר לנו מן ההתגלות שזכינו לה
מהמהות המתגלה בנו
ומשליחותנו להיות בגילוי של האור גם לזולתנו.
(גם המילה גלות גזרת מאותו השורש, ומכאן שהגילוי וההתגלות מוציאים אדם מן הגלות ומביאים אותו אל החיבור לבורא )
השורש ס.ת.ר מעניין במיוחד שכן
לכאורה, עניינו הסתרה של דבר מה כדי שלא יתגלה ולא ייראה,
אך אם נביט במקורות ובשימושים שלו
נגלה משהו מעניין :
דוד המלך הפונה לאלוהיו ואומר:
"יושב בסתר עליון…
סיתרי ומגיני אתה…
אחסה בסתר כנפיך…
והוא מבקש:
"גל( גלה) עיניי ואביטה נפלאות מתורתך".
עולה מכאן שהשורש ס.ת.ר בהקשר של אלוהים מעיד דווקא על
קירבה לבורא
על מקום הגנה של הבורא
ועל תורה נחשקת שהוא רוצה שתתגלה לו.
ואכן זכינו אנחנו שאל אלינוס יגלה לנו את "התורה הנסתרת" ( כפי שהוא קורא לה בתדר 78.).
המילון של אבן שושן מגדיר תורה נסתרת :
" תורה שאינה גלויה לכולם, תורה שיש בה אמת חבויה, שאינה נתפסת דרך החושים הרגילים"
(מעניין שבמידעים שיורדים על הנתיב הגלוי והנסתר אל אלינוס לא נותן לאף כותר את המילים "נתיב נסתר", בעוד שלנתיב הגלוי הוא כן מקדיש כותר. כלומר הנסתר, נסתר בתוך הקריאה המעמיקה, הנסתר מתגלה למי שמחפש אותו)
בהמשך נבין שאכן "התורה הנסתרת" מתגלה דרך 5 חושים הרוחניים
ואכן…לדברי אל אלינוס…
התורה הנסתרת יש בה צפונות של ידע .
צפונות הידע הכוונה ל :
הידע שקבלנו דרך אנו האלוהים,
קריון
מועצת ה 12
אל אלינוס,
וכמובן התוכנה החמישית "היפה והשלמות בי לבטא" שממשיכה ויורדת כל שבועיים.
אל אלינוס מתאר את הידע שיורד בכל רמה כ
פרח שנפתח אט אט, ויש לו גוון וניחוח רוחני של הכוח האלוהי שבו.
לפרח הזה יש זרע
אנחנו, חוברי האור לשרת – הזרע של הפרח הזה,
ואנו זורעים אותו דרך ההתפתחות הרוחנית שלנו, דרך ההגדרות שלנו שמבקשות פירוק,
ודרך הטיפול שלנו על הרשת ובשער ימין.
וכך כל תלמיד שלנו, צומח עולה והופך אף הוא לפרח , שייתן זרעים אף הוא.
ובזכות כולנו הלומדים והמלמדים נשתל הזרע הזה במודעות של האנוש.
אם כן ,המיידעים הם הם התורה הנסתרה
תורה זו מלמדת את האנוש ללכת ולטפס בנתיב הנסתר.
ומהו אותו נתיב נסתר?
אל אלינוס מקדיש לכך החל מתדר 71 , 10 מפגשים
ועל מנת שנבין, מהו הנתיב הנסתר
אל אלינוס מסביר בתחילה מהו הנתיב הגלוי.
וכיצד מתרחש המעבר ההדרגתי ממנו אל הנתיב הנסתר ,שממנו כבר אין חזור ( לשמחתנו).
זהו מעבר הדרגתי , כמו בעבוע של נוזל לתוך נוזל ויצירת משהו חדש.
מה שמנתב את האנוש בבחירתו בנתיב הגלוי או הנסתר זה
הגישה.
הגישה היא התפיסה המחשבתית שמנתבת את ההתנהלות שלו בחוויה.
יש לציין ש
גם בנתיב הגלוי וגם בנתיב נסתר יש גישה ,
אך הן שונות בתכלית
והתכלית היא מהות הכול, והיא זו שפורצת את הדרך אל התוצאה.
ואסביר מה ההבדל בין הגישה של הנתיב הגלוי לגישה של הנתיב הנסתר:
ההולך בנתיב הגלוי מצוי באשליה.
האשליה הזו מאפיינת את כל האנושות כאשר הם ללא מודעות רוחנית של אמת ונכון, אלא הם מתנהלים על פי אמונה של שכר ועונש
שכן החיים שלהם מנותבים דרך מודעות ארצית, שמנותבת דרך אגו.
האגו בונה לעצמו תשתית שמבוססת על דפוסים של המוכר והידוע, ושל שכל והיגיון ארצי.
מצד אחד זה נותן לו תחושה של ביטחון לכאורה בשל המוכר ובשל הידוע ,( "קבילות ארצית")
אך כשהדברים אינם מתרחשים כפי שהוא מצפה, או אם מזדמנת לו איכות והשפעה
התחושה של האנוש היא שהדברים הם בידי הגורל, "הכול זה מלמעלה", אין שליטה על הדברים…הכול יד המקרה..
ואז גם בגישתו אין צורך לקחת אחריות ,הוא משליך אחריות על הבורא,
ונותר לו רק להתפלל ולבקש עזרה מהבורא
התפיסה הזו צרובה חזק חזק בתודעה
והאנוש משכפל אותה דור אחר דור דרך החינוך דרך, התקשורת ודרך ההתנהלות של הכלל סביבו.
ההתנהלות הזו , יש לה רטט מאוד כבד.
הרטט הזה גורם לו למשוך את יסוד המים כרגש נמוך ואת יסוד האוויר כמחשבה לא מוארת,
שילוב שיוצר מערבולת שאין בה מהות ואין בה תכלית!!, אלא רק היסחפות והישרדות ארצית.
החיים מזמנים לו חוויות , והאנוש מתייחס אליהם כמשהו שהזדמן, במקרה
כי מבחינתו , כך הם החיים…
והדפוסים האלה יוצרים אצלו קיבוע ותקיעות וחולי וסבל שמושך עוד מאותו דבר ויוצר עוד קושי כי הרי (רטט מושך רטט דומה).
אבל !!!
יש בשורה משמחת:
דווקא כאן , כשהאנוש פוגש את חולשותיו, מתעורר בו הרצון להרגיע את הסערה הרגשית שהוא נתון בה, ולבטא שינוי .
הוא פונה ומחפש ומבקש ידע שיחזיר אותו אל הרטט האלוהי שבו , שכן נשמתו תמיד תבקש את ההכרה הזאת לצורך.
( למדנו במפגש אחד של אנו האלוהים, שהנשמה זועקת להכרה)
וכשהוא מחפש, הוא מוצא
הוא מתחבר אל האש האלוהית , אל אש הבורא
והאש הזו פורצת את המים ואת האוויר ומנתבת אותו לרגש גבוה ולמחשבה מוארת,
למודעות רוח שתעורר בו את התבונה,
כלומר את הזיכרון הרוחני שלו, את הידע והידיעה שמצויים בו.
(הוא מחליף את ה אשליה ב אש של יה)
וכאן נמצאת ההזדמנות שלו, כאן נוצר בו רטט אחר,
רטט שמביא עמו ערות ורגישות,
והוא מחפש ידע והבנות
שמתנהלים דרך חמשת החושים הרוחניים ומתנתבים דרך 4 יסודות מאוזנים.
כל אלה הופכים אותו לערני ולנושא מודעות,
(יוצא מזה שההולכים בנתיב הגלוי משולים בעיניו של אלינוס לישנוניים וישנים לעומת הערניים הערים של הנתיב הנסתר)
ויפה לכך הפסוק המקראי:
"מה לך נרדם, קום קרא אל אדוניי אלוהיך" ( יונה א')
(כפי שאומר רבי יהודה הלוי בפיוט שלו:
דָּ רַשְׁתִּי קִרְבָתְךָ,
בְּכָל-לִבִּי קְרָאתִיךָ,
וּבְצֵאתִי לִקְרָאתְךָ –
לִקְרָאתִי מצָאתִיך
ואז נוצרת בו פתיחות שמאפשרת ל "אני הפנימי" לחבור לכוח בורא ולהוות חיבור בין העצמי ל "אני"
הרטט הזה שנוצר בו ,
וכמובן העזרה שלנו בטיפולים שאנו עושים
מהווים בו שינוי.
שינוי שמתבטא בנכונות להכיר בנתיב הנסתר, לגלות ש
"אין מקריות", כפי שנאמר לנו במפגש הראשון של אנו האלוהים, וללמוד את הידע הרוחני ,ולהפנים אותו. מאחר ואנחנו אחראים ליצור את חיינו
ובהבינו זאת הוא מנצל הזדמנויות ולמידה
ומתוך הכך מתעוררת בו ה שמח"ה
כי הוא מבין את שלמות מהות חייו היום,
הוא מכיר בשמחה הרוחנית , ולא בקושי ובכאב .
הוא מכיר בידע הרוחני , ולא בדפוסים ובהגיון הארצי.
ובזכות הרטט הזה והערנות שבאה בו ,
הגישה שלו משתנה
הוא יכיר בכוח המחשבה שלו.
הוא ילמד למקד אותה ולזכך אותה, כדי שתהיה חיובית ובאמונה.
ואז הוא יכול להיות ב סבלנו"ת להכיל את התהליכים
בבחינת סברון בו להביא נכונות ותמורה.
ובאחריות להוות "האח……..wow
האחר הוא אח שלי והוא לומד מהדוגמה שלי והולך אחריי
ואז הולכים אחריו
וזו האחריות מאלף ועד תיו.
ואז באה בו רגיעה, וקיימת בו ידיעה .
ובעקבותיה תחושה של עילוי והתעלות.
והרטט המואר הזה מתייצב ומתאזן ואין בו ריקון.
וכך בהולכו בנתיב הנסתר…
מזדמנת לו חוויה שמבקשת פירוק דרך שיעור ולמידה,
והוא ניגש אל החוויה בגישה מוארת מתוך מודעות רוח ,
וכך נוצר גשר וקשר בין החוויה המזדמנת לביו ההזדמנות לצמוח ולהוות התמרה.
וגישה זו היא המהות
היא התכלית שתיצור את התוצאה הרצויה .
וכך…אט אט… מתפתחת אצלו תבונה אלוהית ,או אם אשתמש במילותיו של אל אלינוס בא בו " סוד רזי המודעות" .
ו הר"ז ( היגיון רוחני, רגש רוחני, זיכרון רוחני) והסוד האלוהי נגלים לו ובו.
וכך הוא פוסע בנתיב הנסתר בביטחה,
בידיעה,
במודעות רוח
ומטפס בו לרמות על
, ויורד בו לרבדים עמוקים יותר ויותר של הבנה והפנמה.
והדרך מתקצרת לו
והקלישות הנכספת מלווה את יומו.
ואז הוא למד ללמד אחרים.
וכשאלו מהווים שינוי והאנרגיה שלהם משתנה,
זה משפיע על שער ימין,
ויום הדין לא יבוא בעוצמה ולא יהווה איום.
אנחנו, שהגענו לרמה החמישית, נמצאים כבר בנתיב הנסתר,
נתיב שהוא אל חזור.
ולכן כל יום ויום, כל רגע ורגע יש בו הזדמנות עבורנו לברוא חוויה מתוך אור מתוך ידע ומתוך התדרים שיש בהם מהות משנעת.
הנתיב הנסתר הוא נתיב ההזדמנות
ואנו פוסעים בו ומשיחים את דבר האל ,
ומשיאים את הכוח האלוהי דרך דוגמה אישית
מול כל האנושות ומול התלמידים שמקשיבים לנו.
ומתוך ההשפעה שלנו בסדק שנוצר בזכות הטיפולים שלנו ובזכות העבודה הפנימית שלנו ובזכות ההגדרות שלנו בשער שמאל
הם מקודמים למהות ולקיצור דרך ולקלות בתהליך החוויתי שלהם.
זכות היא לנו
כי זיככנו עצמנו
וזיכינו אחרים בזכות שניתנה לנו.
ואסיים הרצאתי בדוגמה אישית ,המראה כיצד נגלית התורה הנסתרה להולך בנתיב הנסתר.
פניתי ללילה לקבלת עזרה מהאלוהות בעקבות קשיים פיזיים שחשתי, כאבי ראש ובחילות.
האלוהות הנחתה אותי לאכילת שקדים שהושרי במים רותחים על קליפתם לילה שלם ולשתיית המיים שלהם בבוקר.
לכאורה תזונה שיש בה איכויות ריפוי ,שהרי סגולותיו של השקד רבות וידועות הן
אך התודעה שלי ישר הפנתה אותי לפסוק בספר ירמייהו שבו ירמייהו רואה ענף של עץ שקד ואומר לו הבורא
לירמייהו " כי-שוקד אני על-דברי, לעשותו.
ואם נהפוך את המילה שוקד הרי שנקבל "קדוש"
והבנתי שעליי לשקוד על דבריי שיהיו בחזקת "
קדושים תהיו כי קדוש אני"
וכי הדיבור הארצי שלי צריך להשיח את דבר הבורא שנגלה אליי דרך המיידעים.
ואז המשיכו ונגלו לי עוד פרטים על מזונות שונים שהתקבלו עבורנו בתקשור מהאלוהות דרך לילה…
אסיים בציטוט מן המקרא:
"הנסתרות לאדוניי אלוהינו, והניגלות לנו ולבנינו עד עולם."( דברים כ"ט)
ואני אומר בענווה ובגאון :
הניסתרות לאדוניי אלוהינו ,
ובאמצעותו של אל אלינוס הידע וההבנות שאנו מקבלים…
הניסתרות הם גם לנו ולבנינו.
תודה
אורנהתכם