טל ויגה
את חוויותיי מכנס "התמזגות העוצמות עם הטבע":
החוויה היתה מיוחדת ושונה מעצם השקט המוחלט ששרר במקום ללא
טלפונים, שיחות וכו והתחברות למוכר לכולנו אך הפעם תוך התמסרות
מוחלטת.
לאחר מספר דקות ניתן היה להתחיל ולראות איך מתחת לפני השטח קיים עולם
שלם רוחש ופועל.
אוושת הענפים, ציוץ ציפורים, קולות הצרצרים ופה ושם גם קולות מסוקים.
(שייצג עבורי את השפעת הבחוץ על השקט הנפשי שלנו)
התחלתי להבחין בפרטים הקטנים, כיצד הנמלים עמלות ליומן, החיפושיות
עסוקות בשלהן, העצים עומדים איתן והציפורים משמיעות את קולן.
כל אחד עסוק בשלו, בתפקיד שלשמו הגיע לעולם.
בנחת בהשלמה, הנמלה לא מקנאה ולא משווה עצמה עם החיפושית, הפרח
לא מקנא בעץ, אין חשוב יותר וחשוב פחות לכולם יש תפקיד וכולם שווים בעיניי
הבריאה וביחד יוצרים עולם שלם מושלם ופועם בשלמות.
החוויה המחישה כיצד אנו אמורים להתנהל כל אחד עם העוצמה הגוון
והשליחות/ שיעורים שלו, בשלמות התמסרות עזרה הדדית לאחר, כולנו חלקים
של פאזל שווים בעיני הבריאה ויחד יוצרים עולם מופלא שיש בו שלמות
מוחלטת.
אין מקום לשנאה, קנאה, תדר נמוך כל אחד בהתמסרות למקום שלו לגוון
ולערך שהוא מביא לעולם.