ענת פרידמן
הכנס כלל חגיגות 20 שנה להורדת המידעים. המידעים ירדו עם תדרים, צליל, צורה וצבע, 4 יסודות, אש, מים, אויר ואדמה. וזכינו כולנו להיות שם עם לילה ובטבע.
כשהתבקשנו ללכת להתמזג ולהרגיש את הטבע, הראש אמר לי ללכת לכיוון אחד, אבל האנרגיה משכה אותי לכיוון אחר. עץ אחד שנראה רגיל לגמרי, אך שונה מאחרים משך אותי אליו, ישבתי מולו, הבטתי בו ונתתי לי להרגיש ולראות את האנרגיה שהוא משדר לי.
לעצים יש שורשים, השורשים יוצרים רשת אנרגטית מתחת לאדמה ועוברים ברשת הזאת מסרים ואנרגיה שמזינים את הצומח. העצים שואבים את האנרגיה שהיא עם 4 יסודות. אש, מים, אויר ואדמה.
ראיתי את האנרגיה כאור שזורם מהשורשים, לגזע, לענפים ולעלים. ראיתי את העלים הקמלים שנופלים לאדמה, גם הם במחזוריות של החיים, חוזרים לאדמה, ומזינים אותה בחזרה.
האנרגיה המופלאה הזאת יוצרת פרחים. כל האנושות אוהבת פרחים. לפרח הפורח בשיא תפארתו יש צליל, צורה וצבע, ומעבר לכך, לגאומטריה של הספרים של כל התוכנות ובעיקר של התוכנה החמישית, יש צורה של פרח. הפרח שכל אנוש ואנוש אוהב הוא תזכורת לחבור לאמת ולנכון. לחבור לידע, להפוך אותו לידיעה ולהתמרה.
הפרח, כמו הטבע מחבר אותנו לחושים הרוחניים שלנו, "אני הווה מהות חיי בשמחה" לכן פרח גורם לנו לשמחה.
אין מקריות שקבלנו פרפר במתנה מלילה. אנחנו הפרפרים, הפרפר, שכבר לא גולם המסתגר בעולם ההישרדותי שלו, עובר מפרח לפרח, ניזון ממנו, הוא יונק רק צוף, בניגוד לחרקים אחרים. הוא מופרה מהפרחים, אבל גם מפרה את הצומח בכל פעם שהוא ניזון מהפרח.
הפרח הופך לפרי, כך שכל אנוש יוכל להזין עצמו מכל האנרגיה שקיימת ועוברת בעץ. וכל התפארה הזאת עבורנו, אם רק ניתן על זה את הדעת.
גם הפרי שלא נאכל, ינשור מהעץ, יחזור לאדמה ויזין את החי, הצומח ואת האדמה בחזרה.
הבטתי בעץ שלי, בענפים ובעלים. העלים מרשרשים באין סוף של ידע, צריך רק להאזין בפתיחות ולקבל. כמה שקט היה שם, ועם זאת כל כך הרבה צלילים מסביבי.
הבטתי בענף אחד שבור של העץ, הענף אומנם שבור, אך יש בו יותר חיים משאר הענפים. יש בו עכבישים קטנים. הבנתי, שדווקא איפה שיש שבר, יש הזדמנויות ליצור ולהתחבר לדברים חדשים.
השאלה למה אנחנו נותנים את הדעת, לשבר, או להזדמנות להתחדש.
כולי התמלאתי אנרגיה, הודיתי לעץ, הנחתי עליו את ידי כדי להרגיש, ולהודות לו. נתתי לאנרגיה שבי להתחדש ממנו.
תודה לבריאה המדהימה שלנו, תודה רבה לך לילה על המיידעים ועל שבזכותך אני הפרפר שאני היום.
באהבה והודיה רבה ענת א' ל' ו'.
